
מדענים רושמים מידע בהתאם לדיוק של המדידה. מספר הספרות שבהן רושמים מדידה מציין את רמת הפירוט שלה (precision), והוא נקרא גם מספר הספרות המשמעותיות. נניח שאנחנו מציינים שאוכלוסיית כדור הארץ היא 8,200,000,000 איש. באומדן הזה יש רק שתי ספרות ששונות מאפס, כלומר שתי ספרות משמעותיות, והוא מרמז על מדידה ברמת פירוט נמוכה. לחלופין, אפשר לציין שאוכלוסיית כדור הארץ היא 8,231,613,078 איש. לאומדן הזה יש עשר ספרות משמעותיות, והוא מרמז שספרנו כל אדם ואדם!
ברור אפוא שהדרך שבה מדענים רושמים מדידה מרמזת על מידת הוודאות בה. הספרה השונה מאפס שנמצאת הכי שמאלה היא הספרה המשמעותית ביותר. הספרה השונה מאפס שנמצאת הכי ימינה היא הספרה הפחות משמעותית, והיא מציינת את רמת הפירוט של המדידה. בדוגמת האוכלוסייה, הספרה הפחות משמעותית במספר 8,200,000,000 היא 2, ולכן אנחנו מסיקים שאי-הוודאות באומדן היא יחידה אחת במקום של הספרה הזאת, כלומר 100,000,000. עם שתי ספרות משמעותיות, הדיוק של האומדן הוא חלק אחד מ-82, בערך אחוז אחד. במספר 8,231,613,078 הספרה הפחות משמעותית היא 8, ולכן הדיוק המשתמע מהמספר הוא חלק אחד מכ-8 מיליארד, כ-0.00000001 אחוז. מאחר שבכל שנייה נולדים ומתים בעולם כמה אנשים, אומדן מדויק כל כך אינו סביר בעליל! אומדן טוב יותר של אוכלוסיית כדור הארץ יהיה 8,231,610,000 – שש ספרות משמעותיות.

הנה עוד כמה דוגמאות של מדידות ורמת הפירוט שלהן. זכרו שאפס נספר כמו כל ספרה אחרת. לדוגמה, ל-9004 יש ארבע ספרות משמעותיות. יש שני סוגים של חריגים, שבהם האפס אינו נספר כספרה משמעותית: הראשון הוא בשבר עשרוני, שבו האפסים שבהתחלה הם רק שומרי מקום אחרי הנקודה העשרונית. השני הוא מספרים עגולים: אפסים בסוף מספר שלם אינם משמעותיים, אלא אם ידוע שהמספר מדויק. לדוגמה, שטר של מאה דולר מייצג בדיוק 100 דולר, ולכן יש לו שלוש ספרות משמעותיות.
- ל-65,400 K יש 3 ספרות משמעותיות
- ל-0.00002 g/cm3 יש ספרה משמעותית אחת
- ל-980,014 km יש 6 ספרות משמעותיות
- ל-7.5 × 105 pc יש 2 ספרות משמעותיות
- ל-1.007 × 10-8 kg יש 4 ספרות משמעותיות
- ל-3.3206 × 106 W יש 5 ספרות משמעותיות
רמת הפירוט של מספר קשורה לדיוק המשתמע של המדידה. נשתמש בקוטר כדור הארץ – שנמדד כ-12,756 ק"מ – כדוגמה. תמיד אפשר לרשום מדידה ברמת פירוט נמוכה יותר בעזרת עיגול. כך מעגלים מספר: אם הספרה שמשמיטים היא 4 או פחות, מחליפים אותה ב-0; אם היא 5 או יותר, מחליפים אותה ב-0 ומגדילים ב-1 את הספרה שמשמאלה. כך מתקבלת הסדרה 12,756, 12,760, 12,800, 13,000, 10,000 – בחמש, ארבע, שלוש, שתיים וספרה משמעותית אחת.

ניקח את מהירות האור, אחד הקבועים שנמדדו בדיוק הרב ביותר בטבע. זו דוגמה טובה לקבוע פיזיקלי שבמקרה הוא כמעט מספר עגול בשיטה המטרית (בערך 300,000 ק"מ בשנייה). עד 1983 מדדו אותה בדיוק של כמטר אחד בשנייה – תשע ספרות משמעותיות, דיוק של חלק אחד ב-108. מאז 1983 ערכה קבוע בהגדרה: בדיוק 299,792.458 ק"מ בשנייה, והמטר עצמו מוגדר לפיה.
רמת הפירוט של מספר – כמה ספרות משמעותיות אנחנו רושמים – מרמזת על הדיוק של המדידה. הדיוק משקף עד כמה המדידה סוטה מהערך האמיתי. לכן לרמת הפירוט אין משמעות רבה אם איננו יודעים דבר על גודל השגיאה התצפיתית. ובחזרה לדוגמה הראשונה: אין טעם לציין את אוכלוסיית כדור הארץ ב-9 או 10 ספרות משמעותיות, כי איש אינו יכול לספור אנשים בדיוק כזה. מדענים מדברים על שגיאה תצפיתית, אבל מונח טוב יותר הוא אי-ודאות. בדרך כלל מדידות אינן שגויות, אלא אינן ודאיות בגלל מגבלות בלתי נמנעות של מכשירי המדידה.
→ הסעיף הקודם: 1.9 תצפיות ואי-ודאות | הסעיף הבא: 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה ←

