דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית
ראשי » פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית » 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית

2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית

המודל הגאוצנטרי (למעלה) לעומת המודל ההליוצנטרי (למטה).

אריסטרכוס השתמש ברעיונות גאומטריים פשוטים כדי להסיק שכדור הארץ גדול מהירח, ושהשמש גדולה מכדור הארץ. כל הרעיונות האלה מבוססים על ההבנה היוונית שאנחנו רואים את הירח באור השמש המוחזר ממנו. מתוך התבוננות בהארה וביחסים הגאומטריים בין הגופים בשמים, אפשר להסיק את מקומם במרחב התלת-ממדי. כך הגיע אריסטרכוס לרעיון של קוסמולוגיה שהשמש במרכזה – קוסמולוגיה הליוצנטרית.

אריסטרכוס הסיק בכמה צעדים לוגיים שהשמש גדולה מכדור הארץ. אם הירח הוא כדור שהשמש מאירה, אפשר לחשוב איך ההארה הזאת אמורה להיראות לנו בסידורים שונים של כדור הארץ, השמש והירח. חשבו על יום שבו הירח נמצא בשמים במרחק של 90° מהשמש: למשל, כשהשמש שוקעת והירח בדיוק חוצה את המרידיאן. אילו הירח היה רחוק מכדור הארץ הרבה יותר מהשמש, הוא היה נראה מואר כמעט כולו. אבל אילו הירח היה קרוב לכדור הארץ הרבה יותר מהשמש, הוא היה נראה מואר בחציו – וזה אכן מה שרואים.

דמיינו ליקוי ירח. השמש רחוקה מאוד מכדור הארץ, ולכן הצל שכדור הארץ מטיל הוא בעל שוליים מקבילים כמעט (למעשה הם מתכנסים בזווית של ½°, כי זה הגודל הזוויתי של השמש בשמים). אריסטרכוס ידע שהירח נראה בגודל של כשליש מהצל של כדור הארץ, והסיק שהירח גדול כשליש מכדור הארץ. היחס האמיתי הוא כ-0.27, קצת יותר מרבע; קשה למדוד אותו בדיוק בעין. אנחנו יודעים גם שהירח נראה מכדור הארץ בזווית של ½°. לפי משוואת הזווית הקטנה:

D = 206,265 d / a = (2.1 × 105 × d) / (1.8 × 103) ≈ 120 d

מודל בקנה מידה של כדור הארץ והירח, ואלומת אור שעוברת ביניהם במהירות האור. הדרך אורכת כ-1.26 שניות (בין פני השטח של שני הגופים, במרחק הממוצע).

כלומר, המרחק לירח גדול פי יותר ממאה מקוטר הירח. הוא גם גדול פי 120 × (1/3) = 40 מקוטר כדור הארץ (המספר האמיתי הוא כ-30).

החישובים של אריסטרכוס מסאמוס, מהמאה ה-3 לפנה"ס, של הגדלים היחסיים של השמש, הירח וכדור הארץ (בהעתק יווני מימי הביניים).
מופע הירח תלוי במקומו של הירח במסלולו סביב כדור הארץ ובמקומו של כדור הארץ במסלולו סביב השמש. התרשים מראה את כדור הארץ מלמעלה, מצפון. גם סיבוב כדור הארץ וגם מסלול הירח הם כאן נגד כיוון השעון. אור השמש מגיע מימין, כפי שמראים החצים הצהובים. מהתרשים אפשר לראות, למשל, שהירח המלא זורח תמיד בשקיעה, ושהסהר הפוחת נמצא גבוה בשמים בסביבות 9:00 בבוקר.

אחר כך בחן אריסטרכוס את הקשר בין מופעי הרבע הראשון והרבע האחרון של הירח. אילו השמש הייתה רחוקה מאוד בהשוואה לירח, קרני השמש היו מגיעות מקבילות, והזמן מהרבע הראשון לרבע האחרון היה שווה לזמן מהרבע האחרון לרבע הראשון. אבל אם השמש קרובה יותר, הזווית בין השמש לירח ברבע הראשון וברבע השלישי קטנה מעט מ-90°. מתוך המשולש הזה הסיק אריסטרכוס שהשמש רחוקה מכדור הארץ פי 20 מהירח. זו מדידה קשה, והיחס האמיתי הוא פי 390 בערך. ובכל זאת, ההיגיון נכון.

השמש והירח נראים בשמים באותה זווית. לפי משוואת הזווית הקטנה, אם השמש רחוקה פי 20 מהירח, היא גם גדולה ממנו פי 20. אפשר לצרף את שתי התוצאות הקודמות (S – השמש, E – כדור הארץ, M – הירח, ו-d – הקוטר):

dS / dE = (dS / dM) × (dM / dE) = 20 × (1/3) ≈ 7

כלומר, השמש גדולה מכדור הארץ (היחס האמיתי גדול הרבה יותר, כ-109, כי במקום 20 צריך להיות 390). אריסטרכוס הלך רחוק יותר, ושיער שסביר יותר שהגוף הקטן – כדור הארץ – יסוב סביב הגוף הגדול – השמש – ולא להפך. אפשר להמחיש זאת בזורק פטיש: אדם יכול לסובב סביבו חפץ קטן, אבל אינו יכול לסובב חפץ שגדול ממנו בהרבה! אריסטרכוס הציב, ובצדק, את השמש במרכז המערכת שלו, ואת כדור הארץ הכדורי והקטן ממנה – סובב סביבה.

→ הסעיף הקודם: 2.21 אריסטו והקוסמולוגיה הגאוצנטרית  |  הסעיף הבא: 2.23 התקופה האפלה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד