
אחרי המאה ה-2 לפנה"ס החלה הציוויליזציה היוונית לשקוע, והאימפריה הרומית האפילה עליה. קלאודיוס תלמי היה עוד אחד מהמלומדים שפעלו בספרייה של אלכסנדריה. בסביבות 140 לספירה כתב חיבור גדול בן 13 ספרים, שסיכם את תורתם של המלומדים היוונים. בחיבור הזה הרחיב תלמי את קטלוגי הכוכבים שהיו קיימים, עד 1,022 כוכבים. הוא תיאר בו מודל גאוצנטרי של מערכת השמש, שבו השמש, הירח והפלנטות נעים כולם סביב כדור הארץ במסלולים מעגליים. השיטה של תלמי למעקב אחרי הפלנטות, שהתבססה על ההנחות האלה, נתנה תחזיות טובות למדי של מקומות הפלנטות. המודל הזה היה מקובל יותר מאלף שנה. בתקופת הרנסנס, שיפור ותיקון של השיטה של תלמי היו מעשה מסוכן.

האסטרונומיה, והמדע בכלל, לא התקדמו הרבה תחת שלטון הרומאים, שהתעניינו יותר בעניינים מעשיים כמו חקלאות, הנדסה ומנהל מאשר בחקר הטבע והיקום. עם נפילת רומא, ב-476 לספירה, נעשה קשה יותר לשמור על מאגר הידע שבאלכסנדריה. זכרו שזה היה מאות שנים לפני הדפוס; ספרים רבים היו קיימים רק בכמה עותקים בכתב יד. בין המלומדים האחרונים של אלכסנדריה הייתה היפאטיה, אחת הנשים הראשונות שידוע בבירור שעסקו במתמטיקה ובאסטרונומיה. היא זכתה להערכה רבה בזכות למדנותה ורהיטות דיבורה, התכתבה עם מלומדים מובילים, כתבה פירוש לעבודתו של תלמי, ולפי המסורת גם בנתה מכשירים אסטרונומיים. אבל ב-415 לספירה, בתקופה של מהומות שפקדו את אלכסנדריה בשקיעתה, היא נרצחה בידי המון. לאורך מאות השנים האלה נפגעה הספרייה שוב ושוב והלכה ודעכה, והאוסף הטוב ביותר של ספרי יוון אבד או התפזר.

זו הייתה נקודה עצובה בהיסטוריה. ידע כללי רב אבד. הדרך המדעית להסתכל על העולם, שהושגה בתרבויות העתיקות של הים התיכון, דעכה ונשכחה. רק בדרכים עקלקלות וכואבות חזר חלק מהידע הזה לאירופה, מאות שנים מאוחר יותר. במהלך התקופה האפלה הארוכה שבאה אחר כך, היו אלה תרבויות אחרות ששמרו על הגחלת של האסטרונומיה. התקופה הזאת מזכירה לנו בצורה מפוכחת שההתקדמות והידע אינם צועדים תמיד קדימה; הם יכולים לרדת מהפסים בגלל כאוס חברתי ושלטון נבער או אכזרי.
→ הסעיף הקודם: 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית | הסעיף הבא: 2.24 האסטרונומיה הערבית ←

