דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר

5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר

מבנה העננים באטמוספירה של נוגה ב-1979, כפי שנחשף בתצפיות באולטרה-סגול של החללית פיוניר ונוס.

בכל מקום שיש בו אטמוספירה פלנטרית משמעותית, יש גם מזג אוויר. מהאטמוספירה הלוהטת של נוגה ועד לעננים הקפואים של נפטון, הגז שסביב הפלנטות זורם במחזוריות, ולפעמים מתפצל מבחינה כימית לעננים ולרצועות שונים. את מרכיבי האטמוספירה האלה מניעים זרימת האנרגיה והשפעות הסיבוב של הפלנטה, ומעצבות אותם עונות השנה ותבליט פני השטח. ברמה הבסיסית ביותר, גזים חמים עולים, מאבדים את האנרגיה שלהם ושוקעים כשהם מתקררים. תנועת ההסעה הזאת יכולה להתרחש על פני מרחבים גדולים, בסדרה של רצועות, או בדגמים כאוטיים.

פלנטה אינה יכולה להיות בטמפרטורה אחידה בכל נקודה. צד אחד שלה פונה לכוכב שסביבו היא נעה, ובצד השני שורר לילה. ההבדל הפשוט הזה יוצר הפרש טמפרטורות בין צד היום לצד הלילה של הפלנטה. אם ציר הסיבוב של הפלנטה נוטה – כמו ציר הסיבוב של כדור הארץ, שנוטה ביחס למילקה – יש בפלנטה עונות שנה. בחלק מהשנה מקבל חצי אחד של הפלנטה יותר אור שמש מהחצי השני, וכך נוצר הפרש טמפרטורות נוסף.

המחזור הגלובלי של האטמוספירה של כדור הארץ: תאי הדלי, תאי פרל ותאי הקוטב.

בעולמות סלעיים כמו כדור הארץ, ההבדלים העונתיים מחממים את הקרקע ויוצרים מאגר אנרגיה, שיכול להניע את מזג האוויר. הצטברות האנרגיה התרמית הזאת היא הסיבה שהתקופה החמה ביותר בקיץ (בדרך כלל ביולי–אוגוסט בחצי הכדור הצפוני) והתקופה הקרה ביותר בחורף (בדרך כלל בינואר–פברואר) מגיעות באיחור אחרי היום הארוך ביותר והיום הקצר ביותר בשנה. בחורף, כשמגיע היפוך החורף בדצמבר, הקרקע עדיין מקרינה את החום שאגרה בקיץ, וכשהיפוך הקיץ ביוני מסמן את תחילת הקיץ, הקרקע עדיין קולטת חום בקלות. האוקיינוסים משנים את הטמפרטורה שלהם לאט הרבה יותר מהיבשה, אבל גם שינויים בטמפרטורת הים, כמו בתופעות אל ניניו ולה ניניה, משנים את דגמי מזג האוויר. את הצטברות האנרגיה ואת שחרורה רואים גם בעונות ההוריקנים והמונסונים.

בכדור הארץ האטמוספירה מחולקת לשלוש רצועות של מחזור אוויר בחצי הכדור הצפוני ושלוש בדרומי: תאי הדלי, תאי פרל ותאי הקוטב. כשהפלנטה מסתובבת, קו המשווה נע מהר יותר מאזורי הקטבים, וזה יוצר הפרשי לחץ. הסיבוב גורם גם לכך שהרוחות מושפעות מכוח קוריוליס: בחצי הכדור הצפוני הוא מסיט אותן ימינה, ובחצי הכדור הדרומי – שמאלה. לכן סופות ושקעים מסתובבים בחצי הכדור הצפוני נגד כיוון השעון, ובחצי הכדור הדרומי – עם כיוון השעון. הרוחות הנמוכות, שנושבות מעל הקרקע, נתקלות גם בחיכוך, שגוזל מהן אנרגיה.

הכתם האדום הגדול של צדק – סופה שגדולה מכדור הארץ.

בפלנטות שמסתובבות מהר, כמו צדק, שזמן הסיבוב שלו כעשר שעות, יש רצועות אטמוספריות רבות, ואילו בפלנטות נעולות גאותית, שמסתובבות פעם אחת בכל הקפה, ייתכן שיש רק תא הסעה אחד בין צד היום לצד הלילה.

אף שהמדענים מבינים את הכוחות ואת התרמודינמיקה שמניעים את מזג האוויר, עדיין אי אפשר לחזות במדויק מה יקרה. אחת הסיבות היא שהמודלים אינם מדויקים לגמרי. בנוסף, האוקיינוסים הם מניע חשוב של מזג האוויר והאקלים, והנתונים מהאוקיינוסים דלילים יותר מהנתונים שנמדדים מעל היבשה. הכול – משובלי העיבוי שמשאירים מטוסים ועד למידה שבה עצים כבר השירו את עליהם בסתיו – נובע מהעברת אנרגיה וממזג האוויר. זו גם בעיה כאוטית, שבה אותה פעולה יכולה להוביל לתוצאות שונות כשחוזרים עליה. בטווח של 24 שעות אפשר לתת הערכות סבירות למה שצפוי לקרות – טמפרטורות מרביות ומזעריות וכמות משקעים צפויה – אבל מקובל שמודל מושלם לחיזוי מזג האוויר אינו אפשרי, וחיזוי מדויק לטווח של יותר משבוע אינו אפשרי אפילו במחשבי-על חזקים.

→ הסעיף הקודם: 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ  |  הסעיף הבא: 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד