דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ

5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ

האטמוספירה הקדומה, לפני ארבעה מיליארד שנה, הייתה שונה מאוד מהאטמוספירה של היום. היו בה בעיקר פחמן דו-חמצני (CO2) ואדי מים (H2O). האטמוספירה הקדומה הזאת הייתה נראית לנו זרה לגמרי. כידוע, חילוף החומרים שלנו זקוק לחמצן לנשימה, וכמות גדולה מדי של פחמן דו-חמצני רעילה לנו. מחקרים של משקעים עתיקים מראים שלא היה חמצן (O2) באטמוספירה הקדומה. כדור הארץ הקדום היה רחוק מלהתאים לחיי אדם! אבל המאובנים העתיקים ביותר, בני 3.5 עד 2.5 מיליארד שנה, הם סטרומטוליטים – מבנים שבנו מושבות של מיקרואורגניזמים, ובהם ציאנובקטריה. מבנים דומים נמצאים היום רק בסביבות קיצוניות, כמו לגונות רדודות ומלוחות לחוף הים. לצורות חיים קדומות רבות כאלה, אטמוספירה עשירה בחמצן כמו של היום הייתה רעילה בדיוק כמו שהאטמוספירה הקדומה הייתה רעילה לצורות החיים של היום, שתלויות בחמצן – כמונו.

כיפת הקרח הצפונית של מאדים בתחילת הקיץ הצפוני, כפי שצילמה החללית מארס גלובל סרווייר. בקיץ נשארת בעיקר כיפה של קרח מים; בחורף מצטברת עליה שכבה של קרח פחמן דו-חמצני.
מבנה העננים באטמוספירה של נוגה ב-1979, כפי שנחשף בתצפיות באולטרה-סגול של החללית פיוניר ונוס.

איך הגיעה האטמוספירה של כדור הארץ למצבה הנוכחי? שלושה תהליכים היו חשובים. ראשית, אדי המים באטמוספירה התעבו וירדו כגשם, ויצרו את האוקיינוסים. אילו כדור הארץ היה קרוב יותר לשמש (ולכן חם יותר), המים היו נשארים במצב גזי. אילו היה רחוק יותר מהשמש (וקר יותר), המים היו קופאים. לכן ה"נוף" הנפוץ ביותר בפלנטה שלנו – אוקיינוסים עצומים של מים נוזליים – הוא ייחודי במערכת השמש. כשמסתכלים על פלנטות אחרות, אפשר לראות דוגמאות למה שהיה עלול לקרות לכדור הארץ אילו היה חם מעט יותר, כמו נוגה, או קר מעט יותר, כמו מאדים. בנוגה המים נשארו במצב גזי. באטמוספירה העליונה פירקה אותם קרינת השמש למימן ולחמצן. המימן היה קל מספיק כדי להימלט מהכבידה של נוגה, והחמצן התחבר לגזים אחרים או לסלעי פני השטח. לכן נשארו באטמוספירה של נוגה מעט מאוד אדי מים. במאדים, רוב המים נמצאים היום במצב מוצק – קפואים מתחת לפני השטח או לכודים בכיפות הקרח שבקטבים. בתקופה מסוימת בהיסטוריה של מאדים זרמו מים נוזליים על פני השטח, אבל לשם כך היה צורך באקלים שונה מאוד מזה שיש במאדים היום.

בועות של פחמן דו-חמצני שמומס במשקה מוגז.

האוקיינוסים הניעו אחר כך תהליך שני. כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה התמוססו במי האוקיינוס (כמו הפחמן הדו-חמצני שמומס במשקאות מוגזים) ויצרו חומצה פחמתית חלשה, H2CO3. התמיסה החומצית הגיבה עם המשקעים שבקרקעית הים ויצרה סלעי משקע עשירים בפחמות (קרבונטים), וכך הפחמן הדו-חמצני נלכד למעשה בקרקעית האוקיינוס. אחרי שהפחמן הדו-חמצני ואדי המים הוצאו מהאטמוספירה, הגז העיקרי שנשאר בה היה חנקן (N2).

פוטוסינתזה – התהליך שבו צמחים קולטים אנרגיה מאור השמש.

לחמצן, שחיינו תלויים בו, יש היסטוריה מעניינת. לפני שהביולוגיה "המציאה" את הפוטוסינתזה, לא היה חמצן באטמוספירה. פרוקריוטים (תאים פשוטים בלי גרעין) התחילו לייצר חמצן כתוצר לוואי לפני יותר משלושה מיליארד שנה (ההערכות נעות בין 3.5 ל-2.7 מיליארד שנה). החמצן הזה נלכד בסלעים מיד כשנוצר, והותיר אחריו תצורות ברזל "חלודות" שנמצאות בכל רחבי העולם. הכמות המשמעותית הראשונה של חמצן באטמוספירה מופיעה לפני כ-2.3 מיליארד שנה, באירוע שנקרא אירוע החמצון הגדול. ציאנובקטריה החלו לייצר חמצן בפוטוסינתזה, ולמרבה האירוניה, החמצן היה רעיל לרבים מהמיקרואורגניזמים האחרים שחיו באותה עת. במשך יותר ממיליארד שנה רמת החמצן הייתה נמוכה ומשתנה – אחוזים בודדים עד כ-10% מהרמה של היום.

התהליך השלישי, והחשוב ביותר, היה התפתחות הצמחים. הצמחים צרכו חלק גדול מהפחמן הדו-חמצני שנותר ופלטו חמצן, ותכולת החמצן עלתה לרמה שאנו נהנים ממנה היום. למעשה, ייתכן שרמת החמצן הגיעה לשיא לפני כ-300 מיליון שנה, בסוף תקופת הפחמן (קרבון), ותרמה לגודלם הרב של החרקים והזוחלים באותה תקופה. האטמוספירה של היום מורכבת לפי משקל מ-76% חנקן ו-23% חמצן, ויש בה רק מעט פחמן דו-חמצני ואדי מים. כמו האוקיינוסים שלנו, גם האטמוספירה של כדור הארץ ייחודית במערכת השמש. את אחרית הדבר של הסיפור הזה כותבים בני האדם. כל השינויים שתוארו עד כאן התרחשו בפרקי זמן של מיליוני שנים. מאז המהפכה התעשייתית עלה ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה מ-280 חלקים למיליון לכמעט 430 חלקים למיליון. אף שזה עדיין רכיב קטן של האטמוספירה, הפחמן הדו-חמצני הוא גז חממה רב-עוצמה, ואנחנו עדים עכשיו להשפעות של "התקדמותנו" כמין. בני האדם שינו באופן ניכר את האטמוספירה ואת האקלים של כדור הארץ כולו בתוך דורות ספורים בלבד.

→ הסעיף הקודם: 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית  |  הסעיף הבא: 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד