דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
7.10 המבנה של מערכות הטבעות
ראשי » פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן » 7.10 המבנה של מערכות הטבעות

7.10 המבנה של מערכות הטבעות

מבנים חיוורים בטבעות של שבתאי מתגלים בזמן ליקוי, כשהפלנטה מסתירה את השמש מהחללית קאסיני.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute

מה גורם לחלקיקי הטבעות להתקבץ לטבעות צרות (ringlets) עם שוליים חדים? מה מרחיק חלקיקים מהמרווח הכמעט ריק בטבעות של שבתאי, שנקרא מרווח קאסיני? ומדוע החומר בטבעות של נפטון מרוכז בקשתות? המדענים עדיין מתווכחים על חלק מהשאלות האלה, אבל נראה ברור שרוב המבנה בטבעות נוצר בגלל כוחות כבידה שפועלים על החלקיקים. הכוחות האלה יכולים לבוא מירחים קרובים, או מירחונים קטנים יותר בתוך הטבעות עצמן, שחלקם עוד לא התגלו.

סמוך ליום השוויון בשבתאי מטילים הירח הרועה דפניס והגלים שהוא יוצר בשולי המרווח צללים על טבעת A.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute

ירחים שמגבילים טבעות לאזורים צרים נקראים ירחים רועים. המדענים חקרו את השפעת הכבידה שלהם על אינספור החלקיקים הקרובים, והתברר שהם פועלים כמו זוג כלבי רועים: הם שומרים על "עדר" חלקיקי הטבעת השכנים בקבוצה מסודרת. ירח רועה חיצוני מאט כל חלקיק שסוטה החוצה, והחלקיק יורד למסלול נמוך יותר. ירח רועה פנימי מאיץ כל חלקיק שסוטה פנימה, ומעלה אותו למסלול גבוה יותר. כך, למשל, הטבעות הדקות של אורנוס ושל נפטון כנראה מוחזקות במקומן בידי ירחונים קטנים. חלליות וויאג'ר אישרו את התיאוריה כשמצאו כמה ירחונים כאלה משני צידיהן של טבעות צרות במערכות של שבתאי ושל אורנוס.

מבט מקרוב על חלק מהטבעות של שבתאי.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute

עדות ברורה לכך שירחים שולטים בטבעות היא המרווח הגדול ביותר בטבעות של שבתאי: מרווח קאסיני. חלקיקים באזור הזה מקיפים את שבתאי בחצי מזמן ההקפה של הירח הגדול הקרוב ביותר, מימאס. לכן הם חשים משיכת כבידה חוזרת של מימאס, באותו מקום, פעם בכל שתי הקפות סביב שבתאי. התופעה הזו, שבה זמן ההקפה של גוף אחד שווה לשבר פשוט של זמן ההקפה של גוף אחר – למשל ½, ⅓ או ⅔ – נקראת תהודה. המשיכה החוזרת והקבועה של הגוף הגדול משבשת את מסלולו של הגוף הקטן, ולעיתים קרובות מוציאה אותו לגמרי ממסלולו המקורי.

כוחות כבידה מסבירים גם שני סוגים של גלים ספירליים שמתפשטים בטבעות. גלי צפיפות נוצרים במקומות שבהם חלקיקים במסלולים אליפטיים "מצטופפים" באזור של תהודה מסלולית. אותה תופעה, בקנה מידה גדול בהרבה, יוצרת את הזרועות הספירליות של גלקסיות. אם מסלולו של ירח נטוי, ההפרעות הכבידתיות שלו יכולות לגרום לחלקיקי הטבעת לנוע מעלה ומטה, אל מחוץ למישור הטבעת. כך נוצר סוג אחר של גל ספירלי, שנקרא גל כיפוף.

"חישורים" כהים בטבעת B, בתצלום של קאסיני מהצד הלא מואר של הטבעות. משמאל למרכז: שני מרווחים כהים (הגדול שבהם הוא מרווח הויגנס), ומשמאלם טבעות צרות, שנראות בהירות מזווית הצפייה הזו; יחד הם מרכיבים את מרווח קאסיני.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute

רוב המבנים בטבעות קשורים לכוחות כבידה, אבל ה"חישורים" (spokes) הם דוגמה לתופעה שאינה כבידתית. אלה פסים כהים שחוצים את הטבעות של שבתאי בניצב לכיוון התנועה של החלקיקים. וויאג'ר צילמה סדרת תמונות של החישורים בזמן שנעו סביב הטבעות, וגילתה שהם מסתובבים באותו קצב שבו מסתובב השדה המגנטי של שבתאי. החישורים הם כנראה ענני אבק של חלקיקים בגודל מיקרון, שמטילים צל על הטבעות. החלקיקים הזעירים האלה ניתזים כנראה מפני השטח של חלקיקי הטבעת עצמם, למשל בפגיעות של מיקרו-מטאוריטים, ונטענים במטען חשמלי. אז השדה המגנטי של שבתאי משפיע על תנועתם, ואולי אף מרים אותם מעל מישור הטבעת או מוריד אותם מתחתיו. גם הטבעות של צדק מושפעות מהשדה המגנטי החזק של הפלנטה: כוחות מגנטיים מוציאים חלקיקי אבק ממישור הטבעת, ומרחיבים אותה ל"הילה" בצורת סופגנייה.

פסיפס של 107 תמונות, שמציג 255 מעלות (כ-70%) מטבעת F כפי שהייתה נראית אילו "יישרו" אותה. הרוחב מלמעלה למטה הוא 1,500 קילומטרים.
באדיבות NASA/JPL/Space Science Institute

מלבד טבעם המדויק של החישורים, נותרו למדענים עוד שאלות פתוחות רבות על המבנים המורכבים של מערכות הטבעות. יש טבעות, כמו טבעת F של שבתאי, שנראות קלועות, כאילו שתי טבעות צרות נשזרו זו בזו. החומר בטבעת הזו גם מתקבץ ל"קשרים", במקום להתפזר באופן אחיד סביב הפלנטה. ייתכן שהתופעות האלה נובעות מההשפעה הכבידתית המורכבת של שני הירחים הרועים של הטבעת, פרומתאוס ופנדורה, שמסלוליהם כאוטיים ובלתי צפויים. ייתכן גם שהן תוצאה של ירחים שעוד לא התגלו. החללית קאסיני, שחקרה את שבתאי בשנים 2004–2017, הבהירה חלק מהשאלות האלה וגילתה ירחונים חדשים בתוך הטבעות – אבל היא גם צילמה מבנים שלא נראו קודם, והוסיפה עוד חידות על המבנה של מערכות הטבעות.

→ הסעיף הקודם: 7.9 הטבעות של ענקי הגז  |  הסעיף הבא: 7.11 כיצד נוצרו הטבעות? ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד