הסקרנות שלנו לגבי חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ אינה חדשה. כבר פלוטרכוס, ביוון העתיקה (בערך 45–125 לספירה), הרהר בקיומן של תרבויות שלמות בעולמות רחוקים מעינינו. ובכל זאת, עדיין לא השגנו שום עדות חד-משמעית לכך שאיננו לבד ביקום. החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ (SETI) הפך למפעל מסודר רק בעשורים האחרונים. פרויקטים רבים של SETI, חלקם במימון פרטי, נמצאים ממש מעבר לאופק, ואולי יביאו לנו את העדות המדעית הראשונה לחיים חוץ-ארציים.
מכון SETI, מעבדת מחקר ללא כוונת רווח שממומנת מכספים פרטיים, עומד בחזית המחקר של SETI. מאז הקמתו ב-1984 היו המדענים במכון מוגבלים בחיפוש שלהם בזמן, בכסף ובטכנולוגיה. אחד המכשולים הגדולים ביותר שלהם היה היעדרו של טלסקופ אחד שמוקדש כולו לחיפוש. חוקרי SETI נאלצו לערוך את המחקר שלהם בשלבים מפוזרים, לנצל כל זמן תצפית שהצליחו להשיג, ולהצטרף, כשאפשר, למחקרים אסטרונומיים של מדענים אחרים.

דור חדש של פרויקטי SETI אמור לשנות את כל זה. פרויקט חדש, מערך הטלסקופים על שם אלן (Allen Telescope Array, ATA), נראה הזדמנות מבטיחה במיוחד לחוקרי SETI. המערך תוכנן לכלול כ-350 טלסקופי רדיו בקוטר 6.1 מטר. שטח האיסוף הכולל של כל הטלסקופים האלה היה עולה על זה של טלסקופ אחד בקוטר 100 מטר. המערך, שנמצא באתר מצפה האט קריק בצפון קליפורניה, מאפשר לחוקרים לסרוק את השמים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. ההנחה של SETI ברדיו היא שבטבע אין מקורות שפולטים אותות רדיו צרים מאוד בתדירות, ולכן אות כזה – או אות פולסים שיש בו מבנה – הוא סימן לתרבות טכנולוגית שמנסה לתקשר. לרוע המזל, בגלל מימון לא מספיק ואתגרים טכניים נעצרה בניית ה-ATA, והיא עומדת כיום – ואולי לתמיד – על 42 צלחות רדיו.

בניגוד ל-ATA, שאוסף אותות רדיו מהשמים, SETI אופטי מחפש בתחום האור הנראה של הספקטרום האלקטרומגנטי. הטלסקופים שמוקדשים למחקר SETI אופטי משתמשים בשלושה גלאי אור. הגלאים האלה, שנקראים מכפלי פוטונים (photomultipliers), מחפשים פולסים חזקים וקצרים (פחות ממיליארדית השנייה) של אור לייזר שמגיעים מתרבות אחרת. ההנחה היא שאפשר לשלוח פולס של לייזר חזק כל כך, שלמשך מיליארדית השנייה בלבד הוא יהיה חזק כמו השמש כולה במבט מרחוק. החיסרון הוא שתרבות חוץ-ארצית צריכה לשלוח אות ישיר בדיוק בכיוון של מערכת השמש שלנו. היתרון של SETI אופטי הוא שאין זה סביר שכל שלושת מכפלי הפוטונים ייפגעו באור, במקרה, בתוך אותה מיליארדית שנייה; לכן הסיכוי לאזעקת שווא נמוך (כאחת לשנה).
SETI עשה צעד גדול קדימה עם השקת פרויקט ברייקתרו ליסן (Breakthrough Listen) ב-2015. הפרויקט הוא חלק מסדרת "יוזמות ברייקתרו" שמממן המשקיע בטכנולוגיה יורי מילנר, והוא קיבל התחייבות למימון של 100 מיליון דולר לעשר שנים. ברייקתרו ליסן משתמש ברשת עולמית של טלסקופי רדיו כדי לסקור את מיליון הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ, את כל מישור הגלקסיה, את מרכז שביל החלב ואת מאה הגלקסיות הקרובות ביותר. בהשוואה לתוכניות SETI קודמות, הוא רגיש פי 50, מכסה שטח גדול פי 10 בשמים ותחום גדול פי 5 בספקטרום הרדיו.

עד כאן דיברנו על פרויקטים שמחפשים ישירות סימנים לחיים תבוניים. אבל יש כמה משימות שמחפשות פלנטות ארציות דומות לכדור הארץ. זה מועיל למאמצי SETI, כי ברגע שיזוהו פלנטות ארציות מחוץ למערכת השמש, יהיו למדענים יעדים מוגדרים להאזין להם ולחפש מהם מסרים של חיים תבוניים. שלוש משימות כאלה הן טלסקופ החלל קפלר המוצלח מאוד (שפעל עד 2018), המשימה המתוכננת "מוצא הפלנטות הארציות" (Terrestrial Planet Finder, TPF) של נאס"א והמשימה המוצעת "דרווין" של סוכנות החלל האירופית. אבל שתי המשימות האחרונות בוטלו, ולכן את המטרות שלהן – אפיון של פלנטות – משיגים בדרכים אחרות, בעיקר בספקטרוסקופיה של האטמוספירות של פלנטות מחוץ למערכת השמש בטלסקופ החלל ג'יימס ווב. התקווה הנוכחית של האסטרוביולוגים היא שמצפה העולמות הכשירים לחיים (Habitable Worlds Observatory) יקבל מימון. הטלסקופ הזה, בקוטר 6 או 8 מטר, מתוכנן לשיגור בשנות ה-40 של המאה, והוא יבדוק בספקטרוסקופיה את האטמוספירות של יותר מ-25 פלנטות דמויות כדור הארץ. המחקר של פלנטות דמויות כדור הארץ יגדיל מאוד את הסיכוי לגלות סימני חיים ביקום, תבוניים או אחרים.
→ הסעיף הקודם: 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ | הסעיף הבא: 19.17 זיהוי של מסר ←

