החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ נחשב לעיתים קרובות ללא מדעי. אחרי הכול, יש עשרות השערות על חיים תבוניים ביקום, אבל אין תאוריות ניתנות לבדיקה שיתמכו בהן, ואין אף שמץ של עדות אמפירית שעליה אפשר לבסס את ההשערות שלנו. רק בשנות ה-60 זכה החיפוש להכרה רשמית של הקהילה המדעית. לפני כן, כל השערה על הסיכויים ליצור קשר עם עולמות אחרים הייתה רחוקה מלהיחשב מכובדת מבחינה מדעית. אבל בנובמבר 1961 התכנסה קבוצה של מדענים ידועים לכנס הראשון שדן בסיכויים האלה. הכנס התקיים בחסות האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, אבל הנושא נחשב נועז כל כך, שלא פורסמו עליו הודעות מראש, ולא יצאו פרסומים רשמיים אחריו. למעשה, השתתפו בו רק עשרה אנשים. המשתתפים קראו לעצמם "מסדר הדולפין", חציו בצחוק וחציו לכבוד ספר שפרסם זה עתה אחד המוזמנים, ג'ון לילי, ובו טען – בטענה שעוררה מחלוקת – שהדולפינים הם מין תבוני.

אחד המשתתפים בכנס הראשון על החיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ היה פרנק דרייק. דרייק היה אז חוקר צעיר מאוד, שכשנה וחצי קודם לכן (ב-1960) ערך את החיפוש הראשון, הצנוע, אחר אותות רדיו תבוניים מפלנטות סביב שני כוכבים קרובים. עוד לפני הכנס חשב דרייק על המורכבות של הניסיון לחזות אם יש תרבויות תבוניות מלבד שלנו, ואיך לתקשר איתן. לקראת ההרצאה שלו בכנס, ניסה דרייק לארגן את מחשבותיו ולמקד אותן בנושא החיים התבוניים ביקום. במהלך המאמץ הזה הוא יצר כלי לארגון המחשבה. לא היה לו מושג שהכלי שלו, שמוכר היום כמשוואת דרייק, יהפוך לאבן יסוד של חוקרי SETI במשך שנים רבות.
דרייק הציע שאפשר לבטא את מספר התרבויות התבוניות שמתקשרות בגלקסיית שביל החלב כמכפלה של שבעה משתנים פשוטים. הוא ביטא אותם במשוואה הבאה:
N = R* × fp × ne × fl × fi × fc × L
כבר יותר משישים שנה משמשת משוואת דרייק מסגרת לדיון בחיים תבוניים ביקום. במשוואה, N הוא מספר הפלנטות בגלקסיית שביל החלב שיש בהן תרבות תבונית מספיק כדי לתקשר על פני המרחקים של החלל. כדי לקבל את N, צריך פשוט להכפיל שבעה גורמים שונים. R* הוא הקצב הממוצע של היווצרות כוכבים. fp הוא החלק מכוכבי הגלקסיה שיש סביבם פלנטות. ne הוא המספר הממוצע של פלנטות סביב כל אחד מהכוכבים האלה שהתנאים בהן נוחים לחיים. fl הוא החלק מהפלנטות עם תנאים נוחים לחיים שבהן אכן מתפתחים חיים. fi הוא החלק מהפלנטות שהתפתחו בהן חיים, שבהן החיים מתפתחים לתבונה. fc הוא החלק מהמינים התבוניים שמפתחים את היכולת לתקשר בין כוכבים. ולבסוף, L הוא משך החיים הממוצע של תרבויות כאלה – כמה זמן תרבות תבונית נמצאת, בממוצע, בשלב שבו היא מתקשרת.
כפי שאפשר לראות, הגורמים נעים מכאלה שמבוססים על הידע שלנו באסטרונומיה ועד לכאלה שמסתמכים על הידע שלנו על אופן הפעולה של חברות חוצניות היפותטיות. לכל אחד משבעת הגורמים יש טווח של ערכים אפשריים שאפשר להעריך. עם זאת, צריך לזכור שכל ההערכות שלנו מבוססות על הידע שלנו על כל התרבויות התבוניות שאנחנו מכירים בגלקסיה – כלומר אחת בלבד, שלנו. חשוב גם לזכור שההערכות של N חוזות רק את מספר התרבויות התבוניות שמסוגלות לתקשר בגלקסיה שלנו. ביקום הנצפה יש כ-100 מיליארד גלקסיות, וגם אם הן רחוקות מדי לתקשורת מעשית, את הערך הקוסמי של N צריך להכפיל ב-100 מיליארד.
איך בכלל ממלאים את משוואת דרייק במספרים של ממש? מתברר שאת חלק מהגורמים אנחנו מבינים די טוב. למשל, בגלקסיה שלנו יש כ-40 מיליארד כוכבים דמויי שמש, וגיל הגלקסיה כ-10 מיליארד שנה. אם מחלקים 40 מיליארד ב-10 מיליארד, מקבלים ערך של כ-4 כוכבים בשנה ל-R*. חוקרים של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית עידנו את החישוב הגס הזה, והגיעו להערכה ש-R* הוא כ-7 כוכבים בשנה. כך או כך, הגורם הראשון במשוואת דרייק הוא היחיד שאנחנו יודעים בדיוק רב.
שני הגורמים הבאים – החלק מהכוכבים שיש להם פלנטות, ומספר הפלנטות דמויות כדור הארץ או הכשירות לחיים – עדיין אינם ודאיים. אבל הם הנושא של אחד ממאמצי המחקר האינטנסיביים ביותר בתולדות האסטרונומיה. רוב הפלנטות שגילינו סביב כוכבים אחרים גדולות מכדור הארץ, אבל בנתונים של קפלר נמצאו גם פלנטות בגודל של כדור הארץ. התוצאות של קפלר מראות שלפחות ל-30% מהכוכבים הקרובים שיש בהם מספיק יסודות כבדים יש פלנטות, אבל עדיין לא ברור מהי הכמות המינימלית של אטומים כבדים שדרושה. בנוסף, לסקרים שמבוססים על אפקט דופלר ועל מעברים יש הטיות בחירה (selection effects) שמגבילות את המפקד. שיטת המיקרו-עדשות הכבידתיות, שרגישה לפלנטות במסות שבין מסת צדק לפחות ממסת כדור הארץ, מוצאת בממוצע פלנטה אחת או יותר לכל כוכב בשביל החלב – מה שמרמז ש-fp = 1.

גם מספר הפלנטות הכשירות לחיים בכל מערכת אינו ודאי. אנחנו נשענים על הנחת הבינוניות, ומקווים שמערכת השמש שלנו רגילה ואופיינית למערכות פלנטריות אחרות. במערכת השמש יש אזור חיים (habitable zone) – טווח מרחקים מהכוכב שבו יכולים להתקיים מים על פני השטח. לפי ההגדרה המקובלת הוא כולל את כדור הארץ ואת מאדים, ונוגה נמצאת ממש מחוץ לגבולו הפנימי. העובדה שבנוגה ובמאדים, שייתכן שבשתיהן היו מים בעבר, אין היום מים על פני השטח מלמדת שגם לתנאים באטמוספירה יש תפקיד בכשירות של פלנטה לחיים. הגורם ne צריך להביא בחשבון גם את העובדה שלכוכבים רבים בעלי נגיהות (luminosity) נמוכה יש אזורי חיים זעירים. ומה אם נכלול גם "עולמות" כשירים לחיים כמו אירופה או טיטאן, שנמצאים מחוץ לאזור החיים? אז במערכת השמש שלנו המספר הזה יכול להיות גבוה עד 5, או נמוך עד 1. נתונים של קפלר, שפורסמו ב-2013, נותנים הערכה של fp × ne = 0.4. אבל במערכת המרשימה TRAPPIST-1 יש שבע פלנטות בגודל של כדור הארץ, ושלוש מהן נמצאות באזור החיים, כך שהמכפלה של שני הגורמים האלה יכולה להיות 1 או יותר. אם מוסיפים את הגורם הראשון, המכפלה של שלושת הגורמים הראשונים במשוואת דרייק היא כנראה בטווח של 3 עד 10.
מכאן והלאה, אי-הוודאות גדלה. יש לנו באמת רק דוגמה אחת להתפתחות של חיים – החיים בכדור הארץ. מדענים רבים סבורים שהחיים התחילו מהר, ברגע שהיה אתר מתאים עם תנאים נוחים. אם כך, הערך של fl יכול להיות קרוב ל-1. מצד שני, אם החיים הם תוצאה אקראית ובלתי סבירה של אבולוציה כימית, fl יכול להיות מספר קטן מאוד. כרגע אין לנו עדויות מוצקות שיאפשרו להכריע בין שתי האפשרויות. אבל אם יתגלו חיים, בעבר או בהווה, במאדים, באירופה או בטיטאן, זו תהיה עדות שתומכת ברעיון ש-fl = 1.

שלושת הגורמים האחרונים במשוואת דרייק לוטים בערפל כמעט מוחלט. איננו יודעים אם תבונה היא תוצאה טבעית או הכרחית של האבולוציה הביולוגית. אין לנו מושג מה הסיכוי שחיים יפתחו טכנולוגיה ויכולת לתקשר בחלל. בהיעדר כל עדות, אי אפשר לבנות טיעונים הגיוניים בעד ערכים גבוהים או נמוכים של fi ושל fc. ואנחנו באפלה מוחלטת גם לגבי השאלה כמה זמן תחזיק יכולת כזאת. בכדור הארץ, L שווה עד כה רק כ-65 שנה.
עד היום מתווכחים מדענים על הערכות פסימיות ואופטימיות לגורמים של משוואת דרייק. גם אתם יכולים להציע הערכות משלכם. המכפלה של סדרת גורמים מספריים אינה ודאית לפחות כמו הגורם הלא ודאי ביותר שבה, ולכן הביטחון ההולך וגדל שלנו במדידת שלושת הגורמים הראשונים אינו עוזר לנו. במציאות, ייתכן שהגורמים השונים בלתי תלויים זה בזה, ואז ערך נמוך של גורם אחד אינו מחייב ערכים נמוכים של האחרים. מכיוון שכמה מהגורמים אינם ידועים כלל, עלינו להסיק שאי אפשר לקבוע את N.
→ הסעיף הקודם: 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ | הסעיף הבא: 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ ←

