דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
ראשי » פרק י"ט - חיים ביקום » 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ

19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ

הסקרנות שלנו לגבי חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ אינה חדשה. כבר פלוטרכוס, ביוון העתיקה (בערך 45–125 לספירה), הרהר בקיומן של תרבויות שלמות בעולמות רחוקים מעינינו. ובכל זאת, עדיין לא השגנו שום עדות חד-משמעית לכך שאיננו לבד ביקום. החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ (SETI) הפך למפעל מסודר רק בעשורים האחרונים. פרויקטים רבים של SETI, חלקם במימון פרטי, נמצאים ממש מעבר לאופק, ואולי יביאו לנו את העדות המדעית הראשונה לחיים חוץ-ארציים.

מכון SETI, מעבדת מחקר ללא כוונת רווח שממומנת מכספים פרטיים, עומד בחזית המחקר של SETI. מאז הקמתו ב-1984 היו המדענים במכון מוגבלים בחיפוש שלהם בזמן, בכסף ובטכנולוגיה. אחד המכשולים הגדולים ביותר שלהם היה היעדרו של טלסקופ אחד שמוקדש כולו לחיפוש. חוקרי SETI נאלצו לערוך את המחקר שלהם בשלבים מפוזרים, לנצל כל זמן תצפית שהצליחו להשיג, ולהצטרף, כשאפשר, למחקרים אסטרונומיים של מדענים אחרים.

הדמיה של אמן: מערך הטלסקופים על שם אלן בשלמותו.

דור חדש של פרויקטי SETI אמור לשנות את כל זה. פרויקט חדש, מערך הטלסקופים על שם אלן (Allen Telescope Array, ATA), נראה הזדמנות מבטיחה במיוחד לחוקרי SETI. המערך תוכנן לכלול כ-350 טלסקופי רדיו בקוטר 6.1 מטר. שטח האיסוף הכולל של כל הטלסקופים האלה היה עולה על זה של טלסקופ אחד בקוטר 100 מטר. המערך, שנמצא באתר מצפה האט קריק בצפון קליפורניה, מאפשר לחוקרים לסרוק את השמים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. ההנחה של SETI ברדיו היא שבטבע אין מקורות שפולטים אותות רדיו צרים מאוד בתדירות, ולכן אות כזה – או אות פולסים שיש בו מבנה – הוא סימן לתרבות טכנולוגית שמנסה לתקשר. לרוע המזל, בגלל מימון לא מספיק ואתגרים טכניים נעצרה בניית ה-ATA, והיא עומדת כיום – ואולי לתמיד – על 42 צלחות רדיו.

SETI אופטי מבוסס על ההנחה שתרבות כלשהי שולחת פולסים של לייזר ישירות לכיווננו. אף שזה אולי נראה לא סביר, אם נקלוט אות כזה, קרוב לוודאי שלא תהיה זו אזעקת שווא.

בניגוד ל-ATA, שאוסף אותות רדיו מהשמים, SETI אופטי מחפש בתחום האור הנראה של הספקטרום האלקטרומגנטי. הטלסקופים שמוקדשים למחקר SETI אופטי משתמשים בשלושה גלאי אור. הגלאים האלה, שנקראים מכפלי פוטונים (photomultipliers), מחפשים פולסים חזקים וקצרים (פחות ממיליארדית השנייה) של אור לייזר שמגיעים מתרבות אחרת. ההנחה היא שאפשר לשלוח פולס של לייזר חזק כל כך, שלמשך מיליארדית השנייה בלבד הוא יהיה חזק כמו השמש כולה במבט מרחוק. החיסרון הוא שתרבות חוץ-ארצית צריכה לשלוח אות ישיר בדיוק בכיוון של מערכת השמש שלנו. היתרון של SETI אופטי הוא שאין זה סביר שכל שלושת מכפלי הפוטונים ייפגעו באור, במקרה, בתוך אותה מיליארדית שנייה; לכן הסיכוי לאזעקת שווא נמוך (כאחת לשנה).

SETI עשה צעד גדול קדימה עם השקת פרויקט ברייקתרו ליסן (Breakthrough Listen) ב-2015. הפרויקט הוא חלק מסדרת "יוזמות ברייקתרו" שמממן המשקיע בטכנולוגיה יורי מילנר, והוא קיבל התחייבות למימון של 100 מיליון דולר לעשר שנים. ברייקתרו ליסן משתמש ברשת עולמית של טלסקופי רדיו כדי לסקור את מיליון הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ, את כל מישור הגלקסיה, את מרכז שביל החלב ואת מאה הגלקסיות הקרובות ביותר. בהשוואה לתוכניות SETI קודמות, הוא רגיש פי 50, מכסה שטח גדול פי 10 בשמים ותחום גדול פי 5 בספקטרום הרדיו.

פלנטות מחוץ למערכת השמש שעשויות להיות כשירות לחיים, לפי המרחק שלהן מכדור הארץ (בשנות אור), בהשוואה לכדור הארץ, למאדים, לצדק ולנפטון.

עד כאן דיברנו על פרויקטים שמחפשים ישירות סימנים לחיים תבוניים. אבל יש כמה משימות שמחפשות פלנטות ארציות דומות לכדור הארץ. זה מועיל למאמצי SETI, כי ברגע שיזוהו פלנטות ארציות מחוץ למערכת השמש, יהיו למדענים יעדים מוגדרים להאזין להם ולחפש מהם מסרים של חיים תבוניים. שלוש משימות כאלה הן טלסקופ החלל קפלר המוצלח מאוד (שפעל עד 2018), המשימה המתוכננת "מוצא הפלנטות הארציות" (Terrestrial Planet Finder, TPF) של נאס"א והמשימה המוצעת "דרווין" של סוכנות החלל האירופית. אבל שתי המשימות האחרונות בוטלו, ולכן את המטרות שלהן – אפיון של פלנטות – משיגים בדרכים אחרות, בעיקר בספקטרוסקופיה של האטמוספירות של פלנטות מחוץ למערכת השמש בטלסקופ החלל ג'יימס ווב. התקווה הנוכחית של האסטרוביולוגים היא שמצפה העולמות הכשירים לחיים (Habitable Worlds Observatory) יקבל מימון. הטלסקופ הזה, בקוטר 6 או 8 מטר, מתוכנן לשיגור בשנות ה-40 של המאה, והוא יבדוק בספקטרוסקופיה את האטמוספירות של יותר מ-25 פלנטות דמויות כדור הארץ. המחקר של פלנטות דמויות כדור הארץ יגדיל מאוד את הסיכוי לגלות סימני חיים ביקום, תבוניים או אחרים.

→ הסעיף הקודם: 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ  |  הסעיף הבא: 19.17 זיהוי של מסר ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד