דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
5.28 קרח על הירח
ראשי » פרק ה' - מערכת ארץ-ירח » 5.28 קרח על הירח

5.28 קרח על הירח

הדמיה של אמן: שלב הרקטה "קנטאור" של משימת LCROSS (לוויין לתצפית ולחישה של מכתשי הירח) והחללית המלווה, לפני הפגיעה בקוטב הדרומי של הירח ב-9 באוקטובר 2009.
החללית לונר פרוספקטור. אחד הממצאים החשובים שלה היה ראיה לכך שבאזורי הקטבים של הירח ייתכנו, מתחת לפני השטח, עד כ-6 מיליארד טונות של מים קפואים. המשימה הסתיימה בצעד יצירתי ונועז: ב-31 ביולי 1999 הורה מרכז הבקרה של נאס"א לחללית להתרסק לתוך מכתש עמוק סמוך לקוטב הדרומי של הירח, בתקווה שהפגיעה תשחרר אדי מים כלואים. אבל מצפים רבים שעקבו אחר האירוע לא זיהו שום ענן של חומר שהותז. היעדר הראיה הישירה לא הפחית את התקווה ואת האמונה שיש מתחת לפני השטח מים קפואים.

הירח הוא מקום יבש מאוד. בסלעים ובדגימות הקרקע שהחזירו משימות אפולו – שנאספו, יש להודות, באזורים יבשים במיוחד – אין מים כבולים (מולקולות מים שכלואות בתוך המינרלים), שנמצאים במינרלים רבים שנוצרו בכדור הארץ הלח. בלי מדידות מעבדה של סלעי ירח, אפשר היה לחפש רק ראיות עקיפות. ב-1996 פורסמו תוצאות מכ"ם של חללית קטנה שהקיפה את הירח (קלמנטיין, 1994), והן הראו בדיוק את האותות שהיו צפויים ממרבצי קרח. האותות באו מרצפות מכתשים בקוטב הדרומי של הירח, באזור הסמוך לאגן אייטקן. לפי הפרשנות, הקרח מעורבב ברגולית בריכוזים נמוכים. התוצאות הראשונות היו שנויות במחלוקת, אבל ב-1998 קיבלו חיזוק מחללית זולה של נאס"א, המקיפה לונר פרוספקטור. המשימה השנייה הסיקה שיש מרבצי קרח ליד שני הקטבים של הירח, לפי כמויות המימן שגילתה. ב-2009 הפילה משימת LCROSS שלב ריק של רקטת "קנטאור" לתוך מכתש קוטבי, וגילתה מים בענן החומר שהותז מהפגיעה.

הגיאוגרפיה של קטבי הירח היא שמאפשרת קיום של קרח וחומרים נדיפים אחרים. כבר בתחילת שנות ה-60 העירו כמה מדענים שייתכן שמכתשים בקטבי הירח נמצאים בצל תמידי, ולכן הם קרים מאוד. החוקרים האלה שיערו שאם מולקולות מים השתחררו בסביבת הירח (למשל בפגיעות של שביטים עשירים בקרח לאורך עידנים), הן יכלו להילכד בכיסים הקרים של המכתשים האלה, וליצור מרבצי קרח שמוסתרים בצל התמידי. מכיוון שאין לירח אטמוספירה, כל קרח מים שחשוף לשמש היה הופך במהירות לגז (מתנדף) ובורח מהכבידה החלשה של הירח. לכן, כדי שקרח ישרוד לאורך זמן רב, הוא צריך להיות קבור מתחת לרגולית – או להימצא בצל תמידי.

הירח של כדור הארץ.
תרשים של מערכת כדור הארץ–ירח (לא בקנה מידה אחיד). שימו לב להבדל בין נטיות הצירים של כדור הארץ ושל הירח. (בתרשים מוצגת נטיית הציר ביחס למסלול; ביחס למישור המילקה ציר הירח נוטה רק בכ-1.5°).

דמיינו ביקור באחד המכתשים האלה בקוטב הדרומי של הירח. בניגוד לכדור הארץ, שהציר שלו נוטה ב-23.5°, ציר הסיבוב של הירח נוטה רק בכ-1.5° ביחס למישור המילקה. פירוש הדבר שאם עומדים בקוטב הדרומי של הירח, השמש נמצאת קרוב לאופק לאורך כל השנה. (בקוטב הדרומי של כדור הארץ, לעומת זאת, השמש נמצאת מעל האופק 24 שעות ביממה לאורך כל האביב והקיץ של חצי הכדור הדרומי, ומתחת לאופק לאורך כל הסתיו והחורף). אילו עמדתם על רצפה שקועה של מכתש בקוטב הירח, דפנות המכתש היו מסתירות את השמש כל הזמן, והייתם בצל תמידי.

היום מעריכים שבקרקע של חלק ממכתשי הירח יש כמה אחוזים של מים. לרוע המזל, המים מעורבבים בקרקע, ולא יהיה קל לאסטרונאוטים בעתיד להגיע אליהם. ובכל זאת, אלה חדשות מרגשות, שמראות שבירח עדיין יש בעיות מעניינות לפתור. נאס"א ניסתה מתקני עיבוד ניידים שיכולים להפיק כליטר מים מטון של קרקע ירח (בנפח של כ-0.6 מטר מעוקב). תהליכים אחרים יכולים להפיק מאותה קרקע חמצן לנשימה, או להפוך אותו לנוזל ולהשתמש בו כמרכיב בדלק רקטות. תהליך שלישי יכול להתיך את הקרקע ולהפוך אותה ללבני בנייה. כך שאף שהירח נראה שומם, יש בו די כדי לקיים יום אחד בסיס מאויש.

→ הסעיף הקודם: 5.27 פני הירח  |  הסעיף הבא: 5.29 מוצא הירח ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד