דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
18.20 יצורים עמידים לקרינה
ראשי » פרק י"ח - החיים בכדור הארץ » 18.20 יצורים עמידים לקרינה

18.20 יצורים עמידים לקרינה

תמונה במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM) של Deinococcus radiodurans.

כולנו שמענו מה צפוי לקרות אחרי שואה גרעינית: כל מה שעל פני כדור הארץ יימחה, חוץ מהתיקנים ומעוגות טווינקיז (מאפה תעשייתי אמריקני שמתבדחים שאינו מתקלקל לעולם). כל מה שאולי ישרוד את פיצוץ פצצות האטום ימות בוודאי מההשפעות המזיקות של חשיפה לקרינה. פעם חשבנו שהנזקים של הקרינה חמורים ויעילים כל כך שהשתמשנו בהקרנה כדי לעקר ציוד. הגילוי של אקסטרמופיל עמיד לקרינה, Deinococcus radiodurans, ב-1956, שינה מן היסוד את ההבנה שלנו לגבי חשיפה לקרינה כגורם שמגביל את החיים. זה חיידק כדורי גדול, שקוטרו 1 עד 3 מיקרומטר, ולרוב ארבעה תאים שלו נצמדים ויוצרים רביעייה. קל לגדל את החיידקים האלה, ונראה שאינם גורמים למחלות. התגלית נעשתה כשמדענים בדקו קופסת בשר שימורים שהוקרנה במנה של קרינה שנחשבה מספיקה כדי להרוג כל צורת חיים, והחיידקים בודדו מהבשר המקולקל. החיידק זכה לכינוי "קונן החיידק" (על שם קונן הברברי).

המילה "קרינה" משמשת אותנו בשפת היומיום. כשמדברים על השפעות הקרינה על החיים, מתכוונים לקרינה בצורת חלקיקים (כמו פרוטונים או חלקיקי אלפא) או לקרינה אלקטרומגנטית (למשל קרני גמא, אור אולטרה-סגול, גלי רדיו וכו'). קרינה חזקה מספיק כדי להיחשב "קיצונית" נדירה ממקורות טבעיים בכדור הארץ. חשיפה לרמות קרינה גבוהות גורמת לחיים נזקים שנעים בין פגיעה בחומצות גרעין (כמו DNA) לשיבוש הפוטוסינתזה.

דוגמה לליבה של כור גרעיני – מקום שפעם חשבו שהוא האחרון שבו יימצאו סימני חיים.

יש אקסטרמופילים, כמו D. radiodurans, שעומדים במנות קרינה של עד פי 1,000 מהמנה הקטלנית לבני אדם. היצורים האלה אינם נלחמים בנזקי הקרינה ישירות; במקום זאת הם פיתחו מנגנונים, כמו תיקון DNA, שמבטלים את תוצאות החשיפה. המנגנונים האלה יעילים מאוד: החיידק מחזיק כמה עותקים של ה-DNA שלו, מוערמים זה על זה, הוא יכול לתקן נזקים בגדיל אחד או בשני הגדילים של ה-DNA, והוא מתקן כרומוזומים שבורים בתוך פחות מ-24 שעות. D. radiodurans נמצא אפילו חי במי הקירור של כורים גרעיניים. מכיוון שהסתגלו היטב כל כך, יצורים כאלה אינם "סובלים" או "שורדים" את הסביבות האלה – הם משגשגים בהן.

מדידות של גלאי הקרינה RAD ברכב השטח קיוריוסיטי של נאס"א – בזמן הטיסה למאדים ועל פני מאדים – מאפשרות להעריך את הקרינה שאסטרונאוטים ייחשפו לה במשלחת למאדים.

הגילוי של יצורים עמידים לקרינה הרחיב את המחשבה שלנו על המקורות האפשריים של החיים. יש מדענים שטוענים שהחיים אולי נוצרו בגוף פלנטרי אחר, למשל במאדים. פגיעה של גוף גדול במאדים הייתה יכולה להעיף לחלל שברי סלע שמכילים חיים, שבסופו של דבר הגיעו לכדור הארץ וזרעו בו חיים. הספקנים טוענים שחיים בדרך כזאת היו חשופים מאוד לקרניים קוסמיות ולקרינה מהשמש, ולכן לא היו שורדים את המסע הארוך מפלנטה לפלנטה. הגילוי של מנגנוני תיקון DNA יעילים מאוד בתאים, שיכולים להתמודד עם החשיפה לקרינה במסע כזה, חיזק את האפשרות שהחיים לא נוצרו בכדור הארץ, אלא שכדור הארץ "נזרע" בחיים ממקום אחר. ב-2020 התקבלה תמיכה לרעיון הזה, כשהתברר שגושי תאים מיובשים של D. radiodurans שרדו שלוש שנים בחלל, על הדופן החיצונית של תחנת החלל הבין-לאומית.

מנגנוני תיקון DNA כמו אלה של D. radiodurans היו אולי שלב חיוני בהתפתחות החיים בכדור הארץ. לפני שנוצרה שכבת אוזון מגינה, התנאים בכדור הארץ הצעיר היו עוינים לחיים, ונזקי קרינת UV היו דאגה מרכזית לצורות החיים הראשונות. הבנת היסודות של תיקון ה-DNA ביצורים של היום עשויה לשפוך אור על ראשית החיים והתפתחותם בכדור הארץ, ובסביבות קיצוניות במקומות אחרים.

→ הסעיף הקודם: 18.19 אלקליפילים  |  הסעיף הבא: 18.21 חשיבות המים לחיים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד