דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
4.16 העברת חום
ראשי » פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום » 4.16 העברת חום

4.16 העברת חום

הרעיון של שיווי משקל תרמי הוא אחד הרעיונות החשובים והפשוטים ביותר להבנת היקום הפיזיקלי שסביבנו. החום זורם תמיד כך שהפרשי הטמפרטורה מצטמצמים. נבחן את שלוש הדרכים שבהן חום יכול לעבור מחומר חם לחומר קר יותר: הולכה, הסעה וקרינה. שלושת התהליכים האלה מתרחשים סביבנו כל הזמן.

הולכה מתרחשת כשחום עובר בהתנגשויות בין אטומים. היא יעילה במוצקים ובנוזלים; בגזים האטומים או המולקולות רחוקים מדי זה מזה, ולכן ההולכה בהם חלשה בהרבה. כבר ראינו כמה דוגמאות להולכה – קרח שמקרר מים, מתכת חמה שצורבת את האצבע.

כאנלוגיה להולכה, נניח שהכדורים על שולחן ביליארד עומדים במקומם, מפוזרים באקראי על פני השולחן. אתם עומדים בקצה אחד של השולחן, ומעניקים לכדורים שבקצה הזה מהירות גבוהה. בכל פעם שכדור מגיע לטווח היד שלכם, אתם נותנים לו דחיפה נוספת ומאיצים אותו. אתם פועלים כמו מקור חום: יוצרים חומר "חם" בקצה אחד של השולחן ומשאירים את הקצה האחר "קר". האנרגיה תעבור בין כל הכדורים כשהם פוגעים זה בזה. לבסוף המהירויות בכל רחבי השולחן יהיו בערך שוות, כי ה"חום" עבר לקצה ה"קר", והטמפרטורות בשני הקצוות השתוו. נתתם אנרגיה לכדורים שבקצה הרחוק בלי לעזוב את הקצה שלכם! האנרגיה הזאת עברה בהולכה. באותו אופן, אם תחזיקו (בחוסר זהירות) מוט מתכת שקצהו האחד בתוך אש, החום יעלה לאורך המוט בהולכה, ותיאלצו להפיל אותו מהר מאוד.

לא כל החומרים מוליכים חום באותה מידה. באופן כללי, מתכות הן מוליכות טובות, ואילו פלסטיק וחומרים נקבוביים כמו עץ הם מוליכים גרועים. נניח שיש לפניכם משטח מתכת ומשטח פלסטיק בטמפרטורת החדר. הטמפרטורה של שניהם זהה, אז מדוע משטח המתכת מרגיש קר יותר? כידוע, הגוף שלכם חם יותר מטמפרטורת החדר, ולכן חום יזרום מהאצבע לחומר שבו אתם נוגעים. המולקולות הארוכות והמורכבות של הפלסטיק מוליכות חום ביעילות נמוכה, ולכן האצבע כמעט אינה מושפעת. אטומי המתכת מוליכים חום ביעילות רבה, ולכן חום עובר במהירות מהאצבע למתכת. האצבע מתקררת – ולכם נראה שהמתכת קרה! כשרוצים לשמור על חום, משתמשים בחומר שמוליך חום בצורה גרועה – למשל קלקר לכוס קפה וצמר לסוודר.

מים רותחים. בהתחלה גוף החימום מחמם את הסיר, והסיר את המים שנוגעים בו, בהולכה. אחר כך המים החמים, הקלים יותר, עולים, והחום עובר בתוך המים בהסעה. ב-100°C המים רותחים: בתחתית הסיר נוצרות בועות של אדי מים.

הסעה מתרחשת כשחום מועבר בתנועה של גושי חומר. מכיוון שמוצקים אינם יכולים לנוע בחופשיות, ההסעה פועלת רק בנוזלים ובגזים. כשחומר חם מתערבב עם חומר קר יותר, אנרגיה עוברת לחומר הקר. ההסעה היא דרך יעילה מאוד להעביר אנרגיה. חשבו על כך בפעם הבאה שאתם מתרחצים באמבטיה. כשאתם שופכים לאמבטיה מים חמים, אפשר לחכות שהחום יתפזר לעברכם בהתנגשויות בין מולקולות המים (הולכה), ואפשר להאיץ את התהליך ולערבב את המים החמים עם הקרים יותר (הסעה). עכשיו חשבו מה קורה כשמרתיחים סיר מים. בהתחלה החום עובר בהולכה מגוף החימום לסיר, ומהסיר אל שכבת המים שבתחתית. המים שהתחממו מתפשטים ונעשים קלים יותר, ולכן הם עולים ומפנים את מקומם למים קרים יותר שיורדים: בתוך הסיר נוצרים זרמי הסעה מתגלגלים, שמעבירים את החום הרבה יותר מהר מהולכה. כשהמים מגיעים ל-100°C, הם רותחים – בתחתית הסיר נוצרות בועות של אדי מים שעולות אל פני המים.

תופעות מזג אוויר מוכרות רבות נגרמות בגלל הסעה. השמש מחממת את הקרקע, והקרקע מחממת את האוויר שמעליה. אוויר חם פחות צפוף מאוויר קר, ולכן הוא עולה, מתקרר, ואחר כך שוקע שוב לעבר הקרקע. התנועה של האוויר בדגמי זרימה מעגליים גדולים היא דוגמה טובה להסעה. שבו פעם אחר הצהריים והתבוננו בענן קומולוס – העננים התפוחים של מזג אוויר נאה. כשהאוויר החם עולה, הוא מגיע לגובה שבו טיפות של מים נוזליים יכולות להתעבות מאדי המים שבאוויר (בדיוק כמו טיפות המים שנוצרות על הדופן החיצונית של כוס מים קרים). הטיפות, כמובן, הן מה שאנחנו רואים כענן. ההתנפחות האיטית של ענן קומולוס היא עדות להסעה.

כמו בדרכים האחרות להעברת חום, ההסעה היא זרימת אנרגיה שנוטה להשוות את הפרש הטמפרטורות בין שני מקומות. השמש מחממת את הקרקע, וההסעה מעבירה את החום כלפי מעלה באטמוספירה. המערבולות שאנחנו חשים לפעמים בטיסה (טורבולנציה) הן לא פעם סימן להסעה. כפי שניוטון צפה, ההסעה מתגברת ככל שהפרש הטמפרטורות בין הקרקע לאוויר גדל, ולכן מערבולות שנגרמות בגלל הסעה חזקות בדרך כלל יותר בקיץ מאשר בחורף. הסעה יש לא רק סביבנו, אלא גם מתחת לרגלינו: הפעילות הגאולוגית נובעת במידה רבה מתנועות הסעה איטיות של סלע חם במעטפת כדור הארץ – סלע מוצק שזורם לאט מאוד, כמה סנטימטרים בשנה!

קרינה תרמית באור נראה: הזוהר של מתכת לוהטת בנפחייה.

קרינה היא דרך חשובה נוספת להעברת חום. נתמקד בקרינה תרמית – האנרגיה שגוף פולט בגלל הטמפרטורה שלו. המילה "תרמית" מתייחסת לחום: ככל שגוף חם יותר, הוא פולט יותר קרינה תרמית. העברת חום בקרינה שונה מאוד מהדרכים להעברת חום שכבר הכרנו. הולכה מתרחשת במוצק או בנוזל. הסעה מתרחשת בנוזל או בגז. שני המנגנונים האלה זקוקים לתווך חומרי, שמעביר את התנועות האנרגטיות של האטומים והמולקולות. קרינה יכולה לעבור בגז, אבל היא יכולה לעבור גם בריק מוחלט. הדוגמה המוכרת לנו ביותר להעברת חום בקרינה היא החשיפה היומיומית לשמש. הקרינה של השמש עוברת בחלל ופוגעת בכדור הארץ, והיא מקור החום העיקרי של כדור הארץ. בלי הקרינה התרמית של השמש, כדור הארץ היה קפוא לגמרי.

→ הסעיף הקודם: 4.15 חוקי התרמודינמיקה  |  הסעיף הבא: 4.17 קרינת חום ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד