7.13 משימת וויאג'ר
שתי חלליות וויאג'ר היו הראשונות לחקור את המרחבים החיצוניים של מערכת השמש שלנו. הם שוגרו לחלל ב -1977, והמשימות שלהן
שתי חלליות וויאג'ר היו הראשונות לחקור את המרחבים החיצוניים של מערכת השמש שלנו. הם שוגרו לחלל ב -1977, והמשימות שלהן
גודלם הזוויתי של הירחים הגדולים הסובבים סביב הפלנטות הענקיות, אינו עולה על שניית קשת אחת. למרות שהם דומים בגודלם לירח
כוחות גאות הופכים לחזקים מאוד כאשר גוף נמצא קרוב לפלנטה. לדוגמה, כוח הגאות של הירח הפועל על כדור הארץ גורם
הכוכבים הופכים לענקים אדומים לאחר שסיימו את הסדרה הראשית – ליבת הליום מתכווצת, היא מוקפת בקליפת מימן המוסיפה לעבור תהליכי
כוכבים בעלי מסה שונה מתפתחים בקצבים שונים. אם יש להם מסה גבוהה הם יתפתחו במהירות אך אם מסת נמוכה הם
מקובל לחשוב שראשיתה של מערכת השמש בערפילית גז ואבק. מערכת השמש המוקדמת נוצרה התוצאה מקריסה של ענן גז דליל ורחב
כאשר מדענים החלו ללמוד על הרכב המטאוריטים בשנות השבעים, התעוררה תעלומה מעניינת. כידוע, מינרלים בטמפרטורה גבוהה, כמו אלה המכילים אלומיניום
בשונה מהתצפיות, המחקרים בהן שוגרו חלליות לעבר מאדים החלו באמצע שנות השישים של המאה העשרים, בעשורים הראשונים של "מרוץ החלל".
כוכבים כבני אנוש נולדים, מתפתחים ומתים. התגובות הגרעיניות שבליבות הכוכבים, בהן מסות הופכות לאנרגיה יש התחלה וסוף. השמש, למשל, בילתה
כמה תוצאות חשובות נובעות מהטווח העצום של בהירות כוכבים. ניתן לראות למרחקים גדולים כוכבים בעלי בהירות גבוהה מאשר כוכבים בעלי
היקום הנצפה מכיל כ -100 מיליארד גלקסיות. קיימות גלקסיות מסוגים שונים: ספירלות, אליפטיות ואי-סדירות, והן נמצאות בקבוצות או באשכולות. קצב
הבנת מקור האנרגיה של הקוואזרים היא אחת המשימות המאתגרות ביותר באסטרונומיה. הקוואזרים זוהרים פי 1000 מאורה של גלקסיה אך שטחם
קוואזרים ממשיכים להעסיק אסטרונומים למעלה מחמישים שנה לאחר גילויים. עם זאת, למרות שהאסטרונומים עדיין לא הבינו לחלוטין את מקור האנרגיה
ראיות רבות מצביעות על קיומו של חור שחור סופר-מאסיבי במרכז גלקסיית שביל החלב. למעשה, הראיות לחור השחור בגלקסיה שלנו טובות
אחד המאפיינים הבסיסיים של כוכב היא כמות האנרגיה שהוא מקרין בכל שנייה. שטף האנרגיה זה נקרא נגיהות (luminosity) או נגיהות
הכוכבים נעים, למרות שתנועתם אינה מורגשת במהלך חיי אדם, מפני שמיקום הכוכבים בשמי הלילה (או צורת קבוצות הכוכבים) אינה משתנה
ספקטרוסקופיה חיונית להבנת הטמפרטורות של כוכבים. אנחנו יכולים ללמוד על ספקטרום הכוכבים ולמדוד מהו צבע הבהיר ביותר שפולט הכוכב. לאחר
אחת הדרכים ללמוד על פנים השמש היא למדוד את האופן שבו השמש רוטטת. השמש מתנודדת ורוטטת בתדרים רבים, בדומה לפני
ההבנה כי השמש שלנו מופעלת באמצעות היתוך גרעיני הביאה להקלה בקרב המדענים, שהיו מוטרדים מחוסר התאמה בין ההרכב הכימי של
הכרומוספירה (כלומר "שכבת צבע") שוכנת מיד מעל הפוטוספירה. הכרומוספירה היא אזור גז בוהק ורוד בטמפרטורה של כ- 10,000 קלווין. האור