בנוגה פזורים מכתשי פגיעה, אבל הם נדירים, וזה מעיד שפני השטח צעירים יחסית. בנוסף, האטמוספירה הסמיכה מונעת מאסטרואידים קטנים להגיע לפני השטח, ולכן אין בה מכתשים קטנים. שחיקה על ידי מים או רוח אינה משמעותית: אין בנוגה מים נוזליים, ואף שהאטמוספירה צפופה מאוד, מהירות הרוח קרוב לפני השטח נמוכה מאוד. כך נותרים רק שני תהליכים קשורים שמעצבים את פני השטח של נוגה: געשיות וטקטוניקה.
באדיבות NASA
תמונות מכ"ם של נוגה חשפו מבנים טקטוניים רבים, שחלקם לא נראו מעולם קודם לכן, וחלקם עדיין אינם מובנים. למשל, "כתרים" (coronae) הם תלוליות עגולות או סגלגלות גדולות, שקוטרן מאות קילומטרים, מוקפות תעלות וסדקים קונצנטריים. משערים שהם נוצרים כשפלומה של חומר חם, העולה במעטפת, דוחפת את הליתוספירה כלפי מעלה במקום אחד. בנוגה יש גם אזורים של רכסים ושקעים מקבילים, שבהם הקרום נמתח ונקרע. מדענים זיהו בנוגה גם מבנים מסתוריים אחרים, כמו "ארכנואידים" (מיוונית: עכביש), "כלניות" ו"קרציות", אבל עדיין אינם יודעים בוודאות איך נוצרו הדפוסים הייחודיים האלה.
מה גרם לכל העיוותים האלה בקרום של נוגה? מספרם ומגוונם של המבנים הטקטוניים מראים שפני השטח היו נתונים למאמצים רבים. עם זאת, אין שום עדות לתנועת לוחות רחבת היקף מהסוג שמעצב את הפלנטה שלנו. הרי הגעש בנוגה אינם מרוכזים לאורך גבולות לוחות, אלא פזורים באקראי על פני הפלנטה. אזורי הרמות של נוגה עשויים להיראות דומים ליבשות של כדור הארץ, אבל אין שום עדות שהם נוצרו באותה דרך. נראה שטקטוניקת הלוחות של כדור הארץ ייחודית במערכת השמש שלנו.
מדענים סבורים שמחסור המים בנוגה עשוי להיות המפתח להסבר היעדר טקטוניקת הלוחות. בכדור הארץ, מים ממלאים תפקיד חשוב ב"ריכוך" סלעי המעטפת, והופכים אותם לגמישים מספיק כדי לזרום. אבל נוגה יבשה כל כך, שהסלעים שלה שבירים בהרבה, וזה מונע טקטוניקת לוחות. בנוסף, נתוני כבידה שאספו חלליות במסלול סביב נוגה מראים שייתכן שהליתוספירה שלה עבה מזו של כדור הארץ. גם זה מקשה על טקטוניקת לוחות, משום שקשה יותר לשבור ליתוספירה עבה ללוחות נפרדים.
באדיבות ויקיפדיה
אם בנוגה אין טקטוניקת לוחות, תהליך אחר חייב ליצור את כל המבנים שאנו רואים על פני השטח. לפי אחד המודלים, פלומות גדולות של חומר עולות במעטפת ויוצרות מאמצים בקרום. ייתכן גם שבעבר הייתה בנוגה טקטוניקת לוחות, אבל אירוע חידוש פני השטח לפני 500 עד 800 מיליון שנה מחק כל עדות לכך. מחקרים של פני השטח והפנים של נוגה עשויים בסופו של דבר לשפוך אור על המבנה וההיסטוריה של נוגה ושל כדור הארץ גם יחד. ההסבר להבדלים בסוג הטקטוניקה ובצמיחת היבשות בשתי הפלנטות עדיין מחכה להתגלות.
הדגשנו כמה מההבדלים בין נוגה לכדור הארץ, אבל מלבד העובדה שנוגה קרובה יותר לשמש, שתיהן דומות מאוד במסה, והמסה קובעת תכונות רבות של פלנטה. אם התפרצויות געשיות עזות הזרימו כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, וגרמו בנוגה לאפקט חממה מואץ, מעניין "להריץ אחורה" את ההיסטוריה. המודלים הטובים ביותר מראים שלפני 3 מיליארד שנה ייתכן שנוגה הייתה מקום ממוזג, עם אוקיינוסים ונהרות – פלנטה ראויה למגורים! למעשה, כשסופרים את כל הפחמן הדו-חמצני בנוגה ובכדור הארץ, מקבלים מספרים דומים. בנוגה, החמה מעט יותר, הפחמן הדו-חמצני נשאר באטמוספירה, והפעילות הגעשית הוסיפה עליו עוד. בכדור הארץ, הקריר מעט יותר, הפחמן הדו-חמצני התמוסס במי הים ונלכד בסלעי קרבונט, והכמות הקטנה שנשארה באטמוספירה לא הספיקה ליצור אפקט חממה גדול. זה לקח חשוב על תכונות של פלנטות: אנו רואים אותן ברגע אחד בזמן, אבל פלנטות יכולות להשתנות באופן דרמטי!
→ הסעיף הקודם: 6.9 אפקט חממה בנוגה | הסעיף הבא: 6.11 חקר נוגה ←