דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
6.15 מאדים במבט מודרני
ראשי » פרק ו' - פלנטות ארציות » 6.15 מאדים במבט מודרני

6.15 מאדים במבט מודרני

פסיפס של 102 תצלומים של החללית ויקינג 1 (22 בפברואר 1980), כפי שהיה נראה מחללית בגובה 2,500 קילומטרים. במרכז: ואליס מרינריס, באורך של כ-4,000 קילומטרים ובעומק של עד 8 קילומטרים. אפשר לראות ערוצים שיוצאים צפונה (למעלה) מהחלק המרכזי והמזרחי של ואליס מרינריס אל האזור הכהה אצידליה פלניציה, בפינה הימנית העליונה. משמאל שלושת הרי הגעש של תרסיס, ובדרום שטח עתיק רווי מכתשים.
באדיבות NASA

ה"תעלות" ההנדסיות של מאדים, הצמחייה והתרבות המאדימית שתיארו פרסיבל לוול וסופרי המדע הבדיוני – כל אלה התבררו כלא קיימים. אבל מאדים האמיתי מעניין כמעט באותה מידה. מיפוי של מאדים בחלליות מודרניות, וגם תמונות של טלסקופ החלל האבל, מראים שאכן יש על פני מאדים כתמים ופסים. הסימנים האלה מסבירים בחלקם את הדיווחים המוקדמים על תעלות: לוול ותומכיו פירשו בטעות את הכתמים והפסים כקווים דקים וישרים. במציאות, הצורות הכהות הן מרבצים של אבק שהרוח נושאת, שהרוחות השולטות מותחות לפסים. סופות אבק ענקיות סוחפות מדי פעם את כל הפלנטה ומשנות את צורת המרבצים.

המצלמה HiRISE שעל החללית מארס רקונסנס אורביטר צילמה את הגבעה השחוקה הזו, שהתפרסמה בגלל דמיונה לפני אדם בתצלום של ויקינג 1 – תצלום ברזולוציה נמוכה בהרבה ובתאורה שונה.
באדיבות NASA/JPL/אוניברסיטת אריזונה

משימות החלל המודרניות פתרו גם תעלומות אחרות של מאדים. בשנות ה-70 צילמה אחת מחלליות ויקינג במסלול הר שבתאורה מסוימת נראה כמו פני אדם. חוקרי הפלנטות לא הופתעו: גם הצללים של הרים טבעיים בכדור הארץ יכולים להזכיר במעורפל פני אדם או צורות של בעלי חיים, כמו שרואים צורות בעננים. אבל כמה סופרים ועיתונים צהובים נאחזו ב"פנים על מאדים" וטענו שזה מבנה מלאכותי שבנו חייזרים. קיצונים אף טענו שנאס"א חיבלה בעצמה במשימת מארס אובזרבר שלה, שנכשלה ב-1993, כדי למנוע את חשיפת "האמת"! ב-1998 צילמה החללית מארס גלובל סרוויור את האזור הזה (בין אזורים רבים אחרים) בפירוט רב בהרבה, והתצלומים הראו תצורה טבעית לגמרי. גבעות רבות במאדים מכוסות בשכבת סלע עמידה, שנשחקת לרכסים ולעמקים שבורים שמטילים צללים מורכבים. בתאורה אחרת וברזולוציה טובה יותר, הגבעה הזו לא נראית כלל כמו פנים. המצלמה HiRISE של נאס"א מצלמת את פני מאדים ברזולוציה של כ-30 סנטימטרים – מספיק כדי לראות עצם בגודל של ספה. נתונים כאלה מסלקים כל עמימות ותעלומה.

מלבד אחריותה של התקשורת ופתיותו של הציבור, יש שתי נקודות רציניות המשותפות לסיפורי ה"פנים" וה"תעלות" במאדים. הראשונה: העין והמוח של האדם נוטים לראות דפוסים, כי לשם כך הם התפתחו. תינוק צריך ללמוד לזהות את פני אמו, ולכן זיהוי דפוסים נלמד מרגע הלידה. צייד צריך להבחין בטורף האורב מאחורי מסך של עלווה. כמיומנות הישרדות, ברור שעדיף "לראות" מדי פעם נמר שאינו שם, מאשר להחמיץ נמר שבאמת נמצא שם! לכן העין האנושית נוטה לגלות דפוסים, גם כשאין כאלה. השנייה: נתונים טובים יותר מאפשרים לנו לבדוק את הדפוסים האלה ולהכריע בין השערות מתחרות. במקרה הזה, צילום טוב יותר הפריך את ההשערות שה"תעלות" וה"פנים" במאדים הם משהו אחר מתצורות טבעיות של סלע ואבק.

הידע שלנו על מאדים גדל מאוד בעשרים השנים האחרונות. חלליות במסלול מיפו את הפלנטה כולה ברזולוציה של כמה מטרים, ואזורים נבחרים בפירוט של פחות ממטר – מספיק כדי לראות סלעים בגודל של כורסה. רכבי החקר גדלו והשתכללו: מגודל של קופסת נעליים, לגודל של מכונית גולף ועד לגודל של רכב שטח. משימות נחתו באתרים שונים, מאזורי הקטבים ועד קו המשווה. לנאס"א יש תוכניות שאפתניות, שעדיין לא מומשו, להחזרת דגימות לכדור הארץ, לחיפוש חיים, ובסופו של דבר גם לנוכחות של בני אדם במאדים.

→ הסעיף הקודם: 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים  |  הסעיף הבא: 6.16 מחקר מאדים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 6.35 חשיבותו של החמצן
  • 6.34 ההרכב ה"רגיל" של אטמוספירה
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד