
פני השטח של נוגה, המכוסים עננים, היו תעלומה עד שנות ה-70, כשברית המועצות שלחה אל פני הפלנטה סדרה של חלליות רובוטיות. ב-1966 הייתה ונרה 3 לחפץ הראשון מעשה ידי אדם שהגיע לפלנטה אחרת, אבל היא התרסקה על נוגה בלי לשלוח נתונים. שנה אחר כך, ב-1967, צללה ונרה 4 ("נוגה 4") לתוך האטמוספירה של נוגה ושידרה נתונים בזמן הירידה – המדידות הראשונות שנעשו מתוך האטמוספירה של פלנטה אחרת – עד שהפסיקה לשדר, עוד לפני שהגיעה לקרקע. שלוש שנים אחר כך, ב-1970, הייתה ונרה 7 לחפץ הראשון מעשה ידי אדם שנחת בהצלחה על פלנטה אחרת, והיא שידרה נתונים מפני השטח של נוגה במשך 23 דקות. זה קרה שש שנים לפני שחלליות ויקינג החלו לפעול על פני מאדים, ולכן נוגה היא הפלנטה הראשונה שנחקרה בהצלחה בעזרת מכשירים מעשה ידי אדם על פני השטח שלה. ונרה 7 אישרה את הטמפרטורות הגבוהות שנמדדו קודם מרחוק, והראתה שהלחץ האטמוספירי על פני נוגה גבוה פי 90 מהלחץ בגובה פני הים בכדור הארץ – לחץ מדהים! זה הלחץ שחווה צוללן בעומק של כמעט קילומטר מתחת לפני האוקיינוס.
מאמצע שנות ה-70 ועד שנות ה-80 הנחיתו המדענים הסובייטים על נוגה עוד כמה חלליות, שצילמו את פני השטח ומדדו את הרכב הקרקע. התצלומים הראו פלנטה צחיחה וחסרת חיים, מכוסה סלעים וחצץ, הדומה לשטחים געשיים צחיחים בכדור הארץ. מכל החלליות והנחתות הסובייטיות, רק ארבע שלחו תמונות. אף אחת מהן לא הצליחה לשרוד זמן רב בתנאים הקשים של נוגה.

באדיבות NASA/JPL
מסוף שנות ה-70 החלו חלליות אמריקאיות וסובייטיות בסוג חדש של מחקר: מיפוי נוגה במכ"ם. חלליות במסלול סביב נוגה שלחו אותות מכ"ם דרך העננים, והאותות הוחזרו מפני השטח. מהגלים שחזרו בנו האסטרונומים תמונות מכ"ם של הפלנטה כולה. המכ"ם מדד את הגובה בכל רחבי נוגה, וגילה שרוב הפלנטה מכוסה מישורים נמוכים וגליים, שהפרשי הגובה בהם כקילומטר בלבד. ייתכן שהמישורים האלה דומים לקרום הבזלתי הנמוך של קרקעית האוקיינוסים בכדור הארץ. כעשירית מפני נוגה מכוסה ברמות גבוהות, ובהן כמה רמות גדולות כמו יבשות – בגודל אוסטרליה ויותר – המתנשאות כמה קילומטרים מעל סביבתן. הגדולות שבהן הן אישתר טרה ואפרודיטה טרה ("ארץ אישתר" ו"ארץ אפרודיטה"), על שם אישתר, אלת האהבה הבבלית, ואפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. ברמות האלה יש כמה רכסי הרים ענקיים, כמו הרי מקסוול (הפרט היחיד על פני נוגה שנקרא על שם גבר – הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול). הרי מקסוול מתנשאים 10.6 קילומטרים מעל הגובה הממוצע של פני נוגה – יותר מגובהו של הר האוורסט מעל פני הים.
מחקרי המכ"ם חשפו עוד תכונה מוזרה של נוגה: לא רק שהיא מסתובבת לאט מאוד – סיבוב אחד סביב צירה נמשך כ-243 ימים של כדור הארץ – אלא שהיא מסתובבת בכיוון ההפוך. נוגה מסתובבת בכיוון ההפוך לזה של שאר הפלנטות! החריגה הזו דורשת הסבר. כל שאר הפלנטות מסתובבות באותו כיוון, שהוא גם כיוון הסיבוב של השמש. לפי ההסבר המקובל היום להיווצרות מערכת השמש, כיוון הסיבוב הזה משקף את הסיבוב האיטי של ענן הגז והאבק הגדול שממנו נוצרו השמש והפלנטות. במדע, הסבר של חריגות הוא עניין מסובך: איך יודעים מתי החריגה היא מקרית בלבד, ומתי היא מעידה שהתיאוריה שגויה? במקרה הזה, חוקרי הפלנטות משערים שבראשית ימי מערכת השמש התנגשה נוגה בפלנטזימל (גוף קדום שממנו נבנו הפלנטות) גדול, בהתנגשות אלימה מספיק כדי "להפוך אותה על ראשה". שימו לב שזה דומה להסבר לכך שהירח שלנו גדול כל כך ביחס לפלנטה שהוא מקיף. להשערת ההתנגשות שיצרה את הירח יש ראיות התומכות בה, ואילו להשערת ההתנגשות בנוגה אין ראיות ישירות, והיא נשארת בגדר השערה.
התנאים על פני נוגה יקשו מאוד על נחיתה של בני אדם שם בעתיד הקרוב. האטמוספירה עבה ומבודדת כל כך, שכל הפלנטה נשארת באותה טמפרטורה גבוהה ולעולם אינה מתקררת. כך, למשל, חליפת חלל תצטרך להיות קשיחה מספיק כדי לעמוד בלחץ המוחץ של האטמוספירה, וגם לעמוד בטמפרטורה של כ-480 מעלות צלזיוס. האטמוספירה העוינת של פחמן דו-חמצני ועננים של חומצה גופרתית מקשים עוד יותר על החקר. הטכנולוגיה השתפרה מאז שנות ה-70, ואפשר כבר לבנות נחתת שתשרוד על פני נוגה, לפחות כמה שבועות. נוגה זוכה סוף סוף לתשומת הלב שהגיעה לה מזמן. בתוך כמה שבועות ב-2021 אושרו שלוש משימות אליה. שתיים מהן של נאס"א: VERITAS תביט דרך האטמוספירה העבה של נוגה, ותיתן למדענים את המבט הראשון על פני השטח מאז 1994. DAVINCI תכלול חללית שתקיף את נוגה וגשושית שתצלול דרך האטמוספירה אל אזור הררי מורכב בשם אלפא רגיו (Alpha Regio), ותצלם אותו בזמן הירידה. סוכנות החלל האירופית שולחת את EnVision, עם מכ"ם למיפוי פני השטח ומכשירים לחקר המבנה הפנימי והשדה המגנטי של נוגה. אלת האהבה עדיין קוראת לנו. אבל לשלוש המשימות היו מאז 2021 תהפוכות רבות, ואף אחת מהן לא צפויה להיות משוגרת לפני 2030.
→ הסעיף הקודם: 6.10 פעילות טקטונית בנוגה | הסעיף הבא: 6.12 אגדות מאדים ←

