הכוח המסתורי של השדה המגנטי של כדור הארץ שימש לניווט במשך מאות שנים, הרבה לפני שהבינו אותו באמת. רק ב-1957, כששוגר ספוטניק, הלוויין המלאכותי הראשון, ונפתח עידן החלל, התחלנו לחקור באמת את הסביבה המגנטית של כדור הארץ. השדה המגנטי של כדור הארץ משתרע לכיוון השמש למרחק של כ-10 רדיוסים של כדור הארץ. הוא מגן עלינו מחלקיקי רוח השמש המזיקים, ומסיט אותם סביב הפלנטה, אל זנב שנמתח הרחק מהשמש, לאורך מאות רדיוסים של כדור הארץ.
מבין כל הפלנטות שחקרנו, רק לנוגה אין שדה מגנטי משמעותי, ואין גם סימן לכך שהיה לה שדה כזה בעבר. ייתכן שהסיבה היא הסיבוב האיטי מאוד של הפלנטה – נוגה משלימה סיבוב אחד סביב צירה ב-243 ימים של כדור הארץ. בלי סיבוב מהיר, קשה לעורר זרמים חשמליים בליבה, גם אם היא מותכת. הסבר אחר: אולי אין בליבה של נוגה מספיק גופרית שתוריד את נקודת ההיתוך שלה, ולכן היא נשארת מוצקה ואין בה תנועות. כיום רבים מהחוקרים מעדיפים הסבר שלישי: בלי טקטוניקת לוחות, החום יוצא מפנים נוגה לאט מדי, ובליבה אין הסעה חזקה מספיק כדי להפעיל דינמו – המנגנון שיוצר שדה מגנטי. גם לירח שלנו אין היום שדה מגנטי, כנראה מאותן סיבות: הוא מסתובב לאט, ואין לו ליבה חמה ונוזלית. (סלעי הירח מראים שבעבר הרחוק היה לו שדה מגנטי.)
גם למאדים אין שדה מגנטי. אבל כנראה היה לפלנטה האדומה שדה משמעותי בעבר. מאדים קטן בהרבה מכדור הארץ, ולכן התקרר מהר יותר, וההסעה בליבה שלו – שהפעילה את הדינמו – נפסקה כבר בתחילת תולדות מערכת השמש. (מדידות של הנחתת אינסייט הראו שהליבה של מאדים עדיין נוזלית, אבל כנראה אינה זורמת די הצורך.) נתוני החללית מארס גלובל סרוויור מראים שבאזורים מסוימים פני השטח ממוגנטים באופן קבוע. זה קורה גם בכדור הארץ: הסלעים הממוגנטים בקרקעית האוקיינוסים מתעדים היפוכים של הקטבים המגנטיים בתולדות כדור הארץ. הסיבה להיפוכים האלה, שאולי התרחשו גם במאדים, עדיין אינה מובנת עד הסוף.
מרקורי מציב תעלומה מגנטית נוספת. אף שהוא מסתובב לאט מאוד, יש לו שדה מגנטי ממשי, אף שחלש. מרקורי קטן, ולכן קשה להבין איך הליבה שלו נשארה חמה ומותכת. פעם חשבו שהליבה שלו עשויה ברזל טהור, בלי גופרית שתוריד את נקודת ההיתוך, ולכן ליבה נוזלית נראתה עוד פחות סבירה. אבל מדידות מכדור הארץ (2007) ונתוני החללית מסנג'ר הראו שהליבה החיצונית של מרקורי נוזלית, ושהשדה שלו נוצר כנראה בדינמו, כמו בכדור הארץ – אף שהוא חלש בהרבה ומוסט צפונה ממרכז הפלנטה. מדוע הוא חלש כל כך – עדיין לא ברור.
נשארו שאלות רבות על השדות המגנטיים של הפלנטות. מה גורם לשדה של כדור הארץ להתהפך? האם גם בפלנטות האחרות מתרחשים היפוכים דומים? למה השדה של מרקורי חלש כל כך, ומה הסיבה לכך שלנוגה אין שדה? מחקר נוסף של הסביבה האלקטרומגנטית של הפלנטות עשוי לענות על השאלות האלה עוד בימי חיינו.
→ הסעיף הקודם: 6.28 הסטטיסטיקה של ספירה | הסעיף הבא: 6.30 הרים ובקעים ←