דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

6.22 חיים במאדים

הדמיה של רכב החקר קיוריוסיטי של נאס"א בוחן סלע בעזרת הכלים שבקצה הזרוע שלו (אורכה כ-2 מטרים). על התורן, "הראש" של הרכב, מותקנות מצלמות ("העיניים") ומכשיר ChemCam – לייזר שמאדה חומר מסלעים במרחק של עד כ-7 מטרים ומגלה מאילו יסודות הם עשויים.
באדיבות NASA/JPL-Caltech
קרל סייגן ליד דגם של נחתת ויקינג.
באדיבות NASA/JPL

עד שנבנו נחתות ויקינג בשנות ה-70, כבר חשדו המדענים שאם יש חיים במאדים, הם לא יהיו יצורים גדולים אלא חיידקים זעירים או יצורים פשוטים אחרים בקרקע. כדי לבדוק את הרעיון הזה, נשאו שתי נחתות ויקינג ציוד לבדיקות כימיות של הקרקע. הבדיקה הראשונה חיפשה מולקולות אורגניות בקרקע. אם יש חיים במאדים, יצורים חיים או מתים אמורים להשאיר בקרקע שאריות של מולקולות אורגניות, כמו בכדור הארץ. לא נמצאה אף אחת, ברמת דיוק של כמה חלקים למיליארד. נראה היה שהקרקע של מאדים סטרילית.

תוצאה חד-משמעית כזו עשויה להיראות כאילו היא שוללת כל חיים בפלנטה. אבל למדעני ויקינג היה עוד תכסיס בשרוול. בכל נחתת היו שלושה ניסויים נוספים, שגרפו קרקע, "האכילו" אותה בחומרי מזון וחיפשו סימנים לפעילות מטבולית (למשל, שחרור פחמן דו-חמצני, כמו אצל צמחים שגדלים). שלושת הניסויים גילו פעילות כימית לא צפויה! אבל ניתוח זהיר הראה שהיא כנראה לא נבעה מיצורים חיים, אלא מתנאים כימיים חריגים בקרקע, שקשורים לעובדה מעניינת: אין למאדים שכבת אוזון. פירוש הדבר שקרינה אולטרה-סגולה חזקה מהשמש מגיעה עד פני השטח, והורסת כל מולקולה אורגנית חשופה. (זכרו שכדור הארץ מוגן בשכבת האוזון שלו).

הקרינה האולטרה-סגולה יכולה אפוא להסביר את התוצאות החריגות של שתי קבוצות הניסויים. מצד אחד, הקרינה הייתה הורסת כל חומר אורגני בקרקע, וכך עלולה הייתה לגרום ל"שלילי כוזב" בניסויים שחיפשו עדויות לחיים בקרקע. מצד שני, הקרינה גם יוצרת בקרקע תנאים חריגים, שעשויים לעזור ליצירת התחמוצות החריגות שגרמו לתגובות הכימיות בניסויי הקרקע של ויקינג – וכך ל"חיובי כוזב". מכל התוצאות יחד עולה שכנראה אין חיים בקרקע באתרי הנחיתה של ויקינג, אבל התוצאה אינה חד-משמעית לגמרי. ב-2008 גילתה הנחתת פיניקס בקרקע של מאדים פרכלורטים, מלחים מחמצנים שהורסים חומר אורגני כשמחממים אותם – כמו שעשה ניסוי ויקינג. וב-2018 מצא רכב החקר קיוריוסיטי מולקולות אורגניות בסלעים של מאדים. כנראה שהקרקע של מאדים אינה סטרילית כפי שנראה בזמנו.

כמה מדענים הציעו שהקרקע במטר העליון של פני השטח אינה המקום הטוב ביותר לחפש בו חיים במאדים. סופות שנתיות מערבלות את האבק שעל פני השטח ומפזרות אותו, וכך מעקרות למעשה את כל השכבה העליונה של הפלנטה. תהליך דומה מתרחש באנטארקטיקה, שבה רוחות קפואות מעקרות את הקרקע. שם, צורות חיים זעירות חיות לא בקרקע העוינת, אלא בסדקים בתוך סלעים. הסלעים מספקים סביבה מוגנת מהתנאים הקיצוניים של פני השטח החשופים. לכן, בשנים שאחרי ניסויי ויקינג, שיערו המדענים שגם במאדים אפשר אולי למצוא חיים – או שרידי חיים – בשכבות שמתחת לפני השטח או בסביבות מוגנות אחרות.

החיפוש אחר חיים במאדים קיבל תפנית מרגשת ב-1996, כשהצצנו לתוך סלע. מדעני נאס"א ביוסטון חקרו את אחד המטאוריטים העתיקים ביותר ממאדים, סלע בן יותר מ-4 מיליארד שנים. בסדקים בסלע, שבהם חלחלו פעם מים נוזליים, היו מרבצים של קרבונטים. בקרבונטים נמצאו ריכוזים של מולקולות אורגניות, וגם מינרלים מסוימים שבכדור הארץ מייצרים אותם חיידקים שחיים בסביבות דלות חמצן. האם התכונות האלה נוצרו בתהליכים כימיים לא ביולוגיים במאדים, או שאולי גרמו להן צורות חיים? התשובות עדיין חמקמקות, אבל רוב חוקרי הפלנטות חושבים שהעדויות לחיים במטאוריט הזה אינן משכנעות.

הגילוי האפשרי של חיים בעבר במאדים חשמל את הקהילה המדעית, והפך במהרה לאחד הסיפורים הגדולים של השנה. קרל סייגן אמר פעם על חיים מחוץ לכדור הארץ: "טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן". הטענות שעב"מים הם ביקורים של חייזרים אינן נתמכות בראיות ברמה כזו. ואיך עומדת הטענה לחיים קדומים במאדים? השורה התחתונה היא פסק דין של "לא הוכח".

מבנים זעירים במטאוריט ALH84001, בתצלום של מיקרוסקופ אלקטרונים.
באדיבות NASA

שאלה אחת היא מקורו של הסלע, שנקרא ALH84001. אף שהמסע של הסלע הזה ממאדים אל קרחוני אנטארקטיקה נראה יוצא דופן, אנחנו יודעים שהגז הכלוא בתוכו אינו תואם את האטמוספירה של כדור הארץ, אלא את האטמוספירה של מאדים, כפי שמדדו נחתות ויקינג. כמעט אין ספק שהסלע הגיע ממאדים. שאלה אחרת היא מקור התרכובות האורגניות בסלע. אולי הן תוצאה של זיהום הסלע בכימיקלים מכדור הארץ, שחלחלו לתוכו אחרי שהמטאוריט הגיע לכאן. הכימיקלים אינם מרוכזים ליד פני הסלע, כפי שקורה בדרך כלל בזיהום מבחוץ, ולכן סביר שלפחות חלק מהחומר האורגני הגיע ממאדים – אף שייתכן שחלק ממנו הוא בכל זאת זיהום מכדור הארץ. יש גם ספקות לגבי שיטות הניסוי שבהן נחקר המטאוריט.

העדויות הכימיות לחיים אינן משכנעות חוקרי פלנטות רבים. חוקרי נאס"א מצאו גם מבנים מיקרוסקופיים מוזרים, והציעו שאולי אלה מאובנים של חיידקים מאדימיים של ממש. לדעת החוקרים האלה, ייתכן שחיים של מיקרואורגניזמים התפתחו במאדים לפני מיליארדי שנים, ואחר כך נכחדו, או שרדו בצורה פרימיטיבית במקומות מסתור במאדים. צוותים אחרים מצאו ריכוזים של חומר אורגני לפחות במטאוריט מאדימי אחד נוסף. זה נשמע טוב, אז למה חוקרי פלנטות רבים עדיין רואים בעדויות לחיים קדומים במאדים עניין שנוי במחלוקת? התשובה היא שהעדויות הכימיות אינן מצביעות על חיים באופן חד-משמעי.

חלק מהבעיה נובע מהקושי לפרש את העדויות הכימיות. יש תגובות כימיות מורכבות רבות שאין בהן יצורים חיים, ולכן קשה להוכיח ששרידים כימיים נוצרו מחילוף חומרים של יצור חי. קושי נוסף הוא הפירוש של מבני ה"מאובנים". הם קטנים בהרבה מחיידקים רגילים בכדור הארץ, אף שגודלם דומה לזה של חיידקים שחיים מתחת לפני הקרקע או בסביבות דלות מזון בכדור הארץ. ובכל זאת, העדויות אינן חד-משמעיות. בתמונות לא רואים את הסימנים המובהקים של דופן תא. יתרה מזו, כמה מדענים טענו ששרידים כמו "המאובנים" האלה נוצרים כשסלע חשוף לכוחות קיצוניים ולהתחממות פתאומית – וזה בוודאי קרה כשהסלע הועף מפני מאדים.

סוגיית החיפוש אחר חיים במאדים ממחישה את דרך הפעולה של המדע. בניסיון לפענח את תעלומת ALH84001, יש מסקנות שאפשר להגיע אליהן בוודאות כמעט מלאה (שהסלע הגיע ממאדים), ויש מסקנות שאי אפשר להגיע אליהן בוודאות כלשהי (שהיו בסלע חיים של מיקרואורגניזמים). לרוב העדויות המרכזיות – השרידים הכימיים וצורות ה"מאובנים" – יש יותר מהסבר אפשרי אחד. בדיקות עתידיות יכללו ניתוחים כימיים ואיזוטופיים טובים יותר של הרכב המולקולות האורגניות. הבדיקות האלה עשויות להראות באופן משכנע יותר אם השרידים הכימיים נוצרו מחומר חי. קבוצות מחקר רבות עובדות היום על שברים מהסלעים המעטים שיש לנו ממאדים. ייתכן שלא נדע בוודאות עד שנחזור למאדים כדי לאסוף עדויות נוספות.

הנחתת פיניקס של נאס"א, עם שמות החלקים העיקריים שלה.
באדיבות NASA/JPL

כאילו כדי לגרות אותנו ולעודד אותנו לחזור, מאדים ממשיך לספק לנו נתונים חדשים ולא חד-משמעיים. ב-2008 מצאה הנחתת פיניקס קרח מים במאדים, משהו שנחוץ לחיים כפי שאנו מכירים אותם בכדור הארץ. מאז גילו חלליות במסלול קרחונים עצומים מוסתרים, ואולי מתחת לחלק ממרבצי הקרח האלה יש מים נוזליים. ב-2009 דווח על מתאן באטמוספירה של מאדים. בדרך כלל מתאן מגיע רק מפעילות געשית או גיאולוגית (שלא ידוע שיש במאדים), או מחיים (בכדור הארץ, פרות הן מהיצרניות הגדולות של מתאן!). רמת המתאן במאדים נמוכה מאוד, בדרך כלל פחות מחלק אחד למיליארד (ולפרקים כמה חלקים למיליארד) – קטנה פי אלפים מזו שבכדור הארץ – ולכן ייתכן שמקורו גיאולוגי. אבל ריכוז המתאן משתנה עם הזמן, וקשה להסביר זאת בתהליכים גיאולוגיים בלבד. התמונה מסובכת עוד יותר: קיוריוסיטי מודדת מתאן על פני השטח, ואילו החללית TGO, שמודדת מהמסלול, לא מצאה מתאן כלל – סתירה שעדיין לא נפתרה. מאז 2021 חוקר רכב החקר פרסוורנס של נאס"א את מכתש ג'זרו, שלפני כמה מיליארדי שנים היה בו אגם רדוד. בסלעים שניתח הרכב יש חומרים אורגניים וכמה מאבני הבניין המולקולריות הבסיסיות של החיים. ב-2024 גילה הרכב בסלע צ'יאווה פולס (Cheyava Falls) דוגמה מסקרנת של "כתמי נמר", ששוליהם עשירים במינרלים של ברזל, זרחה וגופרית. בכדור הארץ מינרלים כאלה נוצרים פעמים רבות בעזרת חיידקים, ולכן הם עשויים להיות סימן לחיים קדומים, מה שנקרא "סמן ביולוגי" (biosignature) – אף שאפשר להסביר אותם גם בלי חיים.

מה למדה האנושות על שאלת החיים במאדים? ראשית, התיאוריות של לפני מאה שנה נשללו. אין במאדים תרבויות, וגם לא בעלי חיים או צמחים גדולים. שנית, אף שהאבולוציה הביולוגית יצרה בכדור הארץ הסתגלויות מדהימות למגוון רחב של תנאים – מקרקעית הים הקרה והחשוכה ועד מעיינות חמים בפארק ילוסטון – כנראה שלא יכלו להתפתח צורות חיים מתקדמות בתנאים שעל פני מאדים. מצד שני, בתקופה הלחה יותר בראשית ימיו של מאדים, ייתכן שהאבולוציה הביוכימית יצרה חיים מאדימיים של מיקרואורגניזמים, שאולי נכחדו מאז. האפשרות המרגשת ביותר היא שחיים עדיין קיימים בצורה פרימיטיבית, במים שנמצאים תחת לחץ ממש מתחת לפני השטח של מאדים. רוב המחקר במאדים בעשורים הבאים יכוון לאשש או להפריך את ההשערה הזו. אם היא תאושש, תהיה לנו הוכחה מרגשת לכך שחיים יכולים להתפתח בעולמות אחרים, ושהחיים בכדור הארץ אולי אינם ייחודיים.

בסוף שנות ה-80 הכריז הנשיא ג'ורג' בוש (האב) על יעד שאפתני לנאס"א: לשלוח בני אדם למאדים בעשורים הבאים. גם ברית המועצות, עם תחנת החלל הגדולה שלה, נראתה כמי שמתקדמת לאט לקראת חקר מאדים בידי בני אדם. אבל התוכניות האלה מעולם לא זכו למימון ראוי, והן גוועו עם התפרקות ברית המועצות. בשנות ה-90 קבע הנשיא קלינטון שבעשור הקרוב לא יושקע מאמץ גדול בהנחתת בני אדם במאדים. שליחת אסטרונאוטים למאדים תהיה הרפתקה קשה ומסוכנת, שתעלה יותר ממאה מיליארד דולר. לעומת המסעות לירח, המרחק גדול פי מאות, והמסע יימשך שנים במקום שבועות. אילון מאסק אמר שמאדים הוא היעד הסופי של חברת SpaceX, בעזרת הסטארשיפ – הטיל החזק ביותר שנבנה אי פעם. חלליות רובוטיות אולי אינן מציתות את הדמיון של הציבור כמו אסטרונאוט, אבל הן זולות ובטוחות יותר.

רכב החקר הזעיר סוג'ורנר של פאתפיינדר, ביום ה-22 של המשימה, ליד הסלע "יוגי" ושלושה סלעים קטנים שכונו "הקוביות". אפשר לראות סלעים כהים, אבק אדום בהיר וקרקע אדומה כהה שנחשפה בעקבות הגלגלים.
באדיבות NASA/JPL

לכן התמקדה ארצות הברית בשליחת חלליות לא מאוישות למאדים. המשימות האלה, עם שותפות בינלאומיות שונות, נשאו מצלמות, ספקטרומטרים ומכשירים גיאוכימיים כדי לאסוף עוד נתונים על תולדות האקלים של מאדים. הן המשיכו את ההצלחה המרשימה של פאתפיינדר, משימה זולה יחסית, ששלחה ב-1997 רכב קטן לשוטט על פני מאדים. התוכנית של נאס"א נפגעה מכמה כישלונות יקרים ב-1999. גם רוסיה תכננה משימות גדולות למאדים, אבל כישלון השיגור של החללית הבינלאומית מארס 96 ב-1996 ריסק את תוכנית המחקר הפלנטרי של המדינה, שסבלה ממצוקה כלכלית. הוצעו גם משימות שיקימו במאדים רשת של תחנות מזג אוויר ומכשירים סייסמיים, כדי לעקוב אחרי התנאים בפלנטה; עד כה הוצב על קרקע מאדים סייסמומטר אחד בלבד, של הנחתת אינסייט (2018). עדיין דנים בניסיון להחזיר לכדור הארץ דגימות של סלעים וקרקע, אבל העלות של משימת החזרת הדגימות שתכננה נאס"א גדלה עד כדי כך שבתחילת 2026 הפסיק הקונגרס האמריקאי את מימונה. הדגימות שממתינות להחזרה נאספו באתר של פרסוורנס, דלתה של נהר עתיק, עם סלעי משקע שהשקיעו מים זורמים. אם יוחזרו, יוכלו המדענים לחפש בהן צורות חיים מאובנות במעבדה, בשיטות מגוונות ורגישות בהרבה מאלה שאפשר להפעיל על רכב חקר במאדים.

→ הסעיף הקודם: 6.21 טרפורמינג של מאדים  |  הסעיף הבא: 6.23 ירחי מאדים ←

« הקודם
הבא »
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.6 אומדן
  • 1.7 ממדים
  • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
  • 1.12 סימון מדעי
  • 1.19 בדיקת השערות
  • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.21 תיאוריות מדעיות
  • 1.22 מערכות ידע
  • 1.25 מחקר מדעי מודרני
  • 1.27 האסטרונומיה כמדע
  • 1.28 קנה מידה בחלל
  • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
  • 1.5 שגיאות מדידה
  • 1.8 מסה, אורך וזמן
  • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
  • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
  • 1.13 דרכים להצגת נתונים
  • 1.14 לוגיקה
  • 1.15 מתמטיקה
  • 1.16 גאומטריה
  • 1.17 אלגברה
  • 1.18 לוגריתמים
  • 1.23 תרבות המדע
  • 1.24 הדמיות ממוחשבות
  • 1.26 תחומי האסטרונומיה
  • 1.29 קנה מידה בזמן
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 הסיבה לעונות השנה
  • 2.6 סולם הבהירות
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי הירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 חלוקת הזמן
  • 2.14 לוחות שנה שמשיים וירחיים
  • 2.15 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.20 האסטרונומיה היוונית
  • 2.21 אריסטו והקוסמולוגיה הגאוצנטרית
  • 2.12 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.13 חודש סינודי וחודש כוכבי
  • 2.16 סטונהנג'
  • 2.17 מצפים עתיקים
  • 2.18 ספירה ומדידה
  • 2.19 אסטרולוגיה
  • 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית
  • 2.23 התקופה האפלה
  • 2.24 האסטרונומיה הערבית
  • 2.25 האסטרונומיה ההודית
  • 2.26 האסטרונומיה הסינית
  • 2.27 האסטרונומיה של המאיה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהה
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי העולמות
  • 3.14 הולדת המדע המודרני
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה המידה של מערכת השמש
  • 3.17 רעיון המסע בחלל
  • 3.19 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.20 הנחיתות על הירח
  • 3.21 תחנת החלל הבינלאומית
  • 3.22 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.23 טיסות חלל מסחריות
  • 3.24 עתיד חקר החלל
  • 3.18 מסלולים
  • 3.25 החיים בחלל
  • 3.26 הירח, מאדים והלאה
  • 3.27 חברות אנושיות בחלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 הפיזיקה היוונית הקדומה
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי הצבירה של החומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.17 קרינת חום
  • 4.18 חוק וין
  • 4.19 קרינה מפלנטות ומכוכבים
  • 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים
  • 4.16 העברת חום
  • 4.21 תהליכים אקראיים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
  • 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ
  • 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר
  • 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ
  • 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח
  • 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח
  • 5.24 כוחות גאות
  • 5.25 השפעות של כוחות גאות
  • 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה
  • 5.27 פני הירח
  • 5.28 קרח על הירח
  • 5.29 מוצא הירח
  • 5.30 בני אדם על הירח
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 אי-ודאות במדידה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקי הגז
  • 7.3 עננים בענקי הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקי הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקי הגז
  • 7.6 היש חיים בענקי הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקי הגז
  • 7.11 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.12 גבול רוש
  • 7.15 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.17 משימת וויאג'ר
  • 7.18 פלנטת צדק
  • 7.19 הירחים הגליליאניים
  • 7.24 תופעות געשיות באיו
  • 7.25 שבתאי
  • 7.26 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.27 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.29 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.30 אורנוס
  • 7.32 נפטון
  • 7.10 המבנה של מערכות הטבעות
  • 7.13 תהודה והרמוניות
  • 7.14 כוחות גאות במערכת השמש
  • 7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים
  • 7.20 גנימד, ירח של צדק
  • 7.21 אירופה, ירח של צדק
  • 7.22 קליסטו, ירח של צדק
  • 7.23 איו, ירח של צדק
  • 7.28 אנקלדוס, ירח של שבתאי
  • 7.31 מירנדה, ירח של אורנוס
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.4 מבנה גרעין השביט
  • 8.5 הכימיה של השביט
  • 8.6 ענן אורט וחגורת קויפר
  • 8.7 חגורת קויפר
  • 8.8 מסלולי השביטים
  • 8.9 מהלך חיי שביט
  • 8.10 הגופים הגדולים בחגורת קויפר
  • 8.11 מטאורים וממטרי מטאורים
  • 8.13 אסטרואידים
  • 8.15 צורת האסטרואידים
  • 8.20 אירוע טונגוסקה
  • 8.21 איומים מהחלל
  • 8.23 פגיעות בצדק
  • 8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
  • 8.3 תצפיות מוקדמות בשביטים
  • 8.12 הפרעות כבידתיות
  • 8.14 סקרים של אסטרואידים שחוצים את מסלול כדור הארץ
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית השמש
  • 9.9 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.10 התלכדות ויצירת הגופים במערכת השמש
  • 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.8 למה קרסה ערפילית השמש?
  • 9.12 שדות מגנטיים בפלנטות
  • 9.13 מוצאם של הירחים
  • 9.14 הגופים הקטנים והיווצרות מערכת השמש
  • 9.15 התפתחות הדרגתית וכמה קטסטרופות
  • 9.16 כאוס ודטרמיניזם
  • 9.17 פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • 9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.19 גילוי פלנטות בשיטת דופלר
  • 9.20 גילוי פלנטות בשיטת המעבר
  • 9.21 משימת קפלר
  • 9.22 גילוי ישיר של פלנטות
  • 9.23 תכונות הפלנטות החוץ-שמשיות
  • 9.24 מה מלמדים הסקרים של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.25 העתיד של חיפוש הפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה האלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.14 קווים ספקטרליים
  • 10.15 קווים ופסי פליטה
  • 10.16 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.17 חוקי קירכהוף
  • 10.18 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.19 הטלסקופ
  • 10.20 הטלסקופ האופטי
  • 10.21 גלאים אופטיים
  • 10.22 אופטיקה אדפטיבית
  • 10.11 ספקטרום תרמי
  • 10.12 תורת הקוונטים
  • 10.13 עקרון אי-הוודאות
  • 10.23 עיבוד תמונה
  • 10.24 מידע דיגיטלי
  • 10.25 טלסקופי רדיו
  • 10.26 טלסקופים בחלל
  • 10.27 טלסקופ החלל האבל
  • 10.28 אינטרפרומטריה
  • 10.29 שטח איסוף וכושר הפרדה
  • 10.30 מצפים בחזית המחקר
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.18 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.19 כתמי השמש
  • 11.14 התנגשויות ואטימות
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 שטף ובהירות נראית
  • 12.6 בהירות מוחלטת
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 פרלקסה של כוכבים
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטרלי
  • 12.11 טמפרטורה וסוג ספקטרלי
  • 12.13 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.14 נגיהות של כוכבים
  • 12.15 הגודל של כוכבים
  • 12.16 חוק סטפן-בולצמן
  • 12.17 מסת כוכבים
  • 12.12 הרכב הכוכבים
  • 12.18 שיווי משקל הידרוסטטי
  • 12.19 מיון כוכבים
  • 12.20 דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
  • 12.21 מדגם לפי נפח ומדגם לפי בהירות
  • 12.22 כוכבים בגדלים שונים
  • 12.23 להבין את הסדרה הראשית
  • 12.24 מבנה הכוכבים
  • 12.25 התפתחות כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת הלידה והמוות של כוכבים
  • 13.3 שכיחות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 כוכבים מפותחים
  • 13.18 ענקים אדומים
  • 13.19 כוכבים בענף האופקי ובענף הענקים האסימפטוטי
  • 13.20 כוכבים משתנים
  • 13.16 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.21 כוכבים מגנטיים
  • 13.22 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.24 ננסים לבנים
  • 13.25 סופרנובה
  • 13.26 לצפות במותו של כוכב
  • 13.28 כוכבי נייטרונים ופולסרים
  • 13.29 תורת היחסות הפרטית
  • 13.30 תורת היחסות הכללית
  • 13.31 חורים שחורים
  • 13.32 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.23 ערפיליות פלנטריות
  • 13.17 יצירת היסודות הכבדים
  • 13.27 סופרנובה 1987A
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 בני לוויה של כוכבים
  • 14.3 מערכות של כוכבים כפולים
  • 14.4 כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.5 העברת מסה בכוכבים כפולים
  • 14.6 כוכבים כפולים ומסות של כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות כפולות אקזוטיות
  • 14.10 איך נוצרים כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.11 הסביבה של הכוכבים
  • 14.12 התווך הבין-כוכבי
  • 14.13 השפעת החומר הבין-כוכבי על אור הכוכבים
  • 14.9 התפרצויות קרינת גמא
  • 14.14 המבנה של התווך הבין-כוכבי
  • 14.15 הכחדה והאדמה בגלל אבק
  • 14.16 קבוצות של כוכבים
  • 14.17 צבירים פתוחים
  • 14.18 צבירים כדוריים
  • 14.19 מרחקים לקבוצות של כוכבים
  • 14.20 הגיל של קבוצות כוכבים
  • 14.21 המבנה של שביל החלב
  • 14.22 ויליאם הרשל
  • 14.23 איזוטרופיה ואנאיזוטרופיה
  • 14.24 מיפוי שביל החלב
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דיסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים ספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.9 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.10 היווצרות גלקסיית שביל החלב
  • 15.11 גלקסיות
  • 15.12 הוויכוח בין שאפלי לקרטיס
  • 15.15 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
  • 15.8 החור השחור במרכז הגלקסיה
  • 15.13 אדווין האבל
  • 15.14 מרחקים לגלקסיות
  • 15.16 סיווג גלקסיות
  • 15.17 גלקסיות ספירליות
  • 15.18 גלקסיות אליפטיות
  • 15.19 גלקסיות עדשתיות
  • 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות
  • 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות
  • 15.22 הקבוצה המקומית
  • 15.23 זמן מעבר האור
  • 15.24 גודל ונגיהות של גלקסיות
  • 15.25 יחס מסה–אור
  • 15.26 חומר אפל בגלקסיות
  • 15.27 הכבידה של גופים רבים
  • 15.28 התפתחות גלקסיות
  • 15.29 יחסי גומלין בין גלקסיות
  • 15.30 היווצרות גלקסיות
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 היסט לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט לאדום קוסמולוגי
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 הקשר בין היסט לאדום למרחק
  • 16.6 מדדי מרחק לגלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 המבנה של היקום בקנה מידה גדול
  • 16.13 חומר אפל בקנה המידה הגדול ביותר
  • 16.14 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.16 גלקסיות פעילות
  • 16.18 גילוי הקוואזרים
  • 16.19 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.23 קוואזרים ככלי לחקר היקום
  • 16.22 מקור האנרגיה של הקוואזרים
  • 16.24 ההיסטוריה של יצירת הכוכבים ביקום
  • 16.10 התקבצות של גלקסיות
  • 16.11 צבירי גלקסיות
  • 16.12 סקירה של המבנה בקנה מידה גדול
  • 16.17 גלקסיות רדיו
  • 16.20 סוגים של עדשות כבידה
  • 16.21 התכונות של קוואזרים
  • 16.25 ההיסטוריה של התפשטות היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קדומות
  • 17.3 תורת היחסות והקוסמולוגיה
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העיקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת היסודות הקוסמית
  • 17.8 קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות המרחב
  • 17.11 אבולוציה קוסמית
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
  • 17.13 הצפיפות הקוסמית הממוצעת
  • 17.14 הצפיפות הקריטית
  • 17.15 חומר אפל ואנרגיה אפלה
  • 17.16 גיל היקום
  • 17.17 קוסמולוגיה מדויקת
  • 17.18 עתידו של תוכן היקום
  • 17.19 גורל היקום
  • 17.20 חלופות למודל המפץ הגדול
  • 17.21 מרחב-זמן
  • 17.22 חלקיקים וקרינה
  • 17.23 היקום המוקדם מאוד
  • 17.24 מסה ואנרגיה ביקום המוקדם
  • 17.25 חומר ואנטי-חומר
  • 17.26 כוחות הטבע
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.31 גבולות הידע
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר ויורי
  • 18.7 העולם שלפני ה-RNA
  • 18.8 עולם ה-RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.14 פסיכרופילים
  • 18.21 חשיבות המים לחיים
  • 18.24 DNA ותורשה
  • 18.28 ברירה טבעית
  • 18.32 השערת גאיה
  • 18.33 החיים והסביבה הקוסמית
  • 18.13 תרמופילים
  • 18.15 קסרופילים
  • 18.16 הלופילים
  • 18.17 ברופילים
  • 18.18 אצידופילים
  • 18.19 אלקליפילים
  • 18.20 יצורים עמידים לקרינה
  • 18.22 מערכות הידרותרמיות
  • 18.23 צורן לעומת פחמן
  • 18.25 החיים כמידע דיגיטלי
  • 18.26 ביולוגיה סינתטית
  • 18.27 חיים במחשב
  • 18.29 עץ החיים
  • 18.30 אבולוציה ותבונה
  • 18.31 תרבות וטכנולוגיה
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרוביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.11 האם אנחנו לבד?
  • 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.21 איפה הם?
  • 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר
  • 19.7 לוול והתעלות במאדים
  • 19.8 המשמעות של חיים במאדים
  • 19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש
  • 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)
  • 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.14 משוואת דרייק
  • 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.17 זיהוי של מסר
  • 19.19 השאלה של פרמי
  • 19.20 העיקרון האנתרופי
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד