דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
6.24 מטאוריטים ממאדים
ראשי » פרק ו' - פלנטות ארציות » 6.24 מטאוריטים ממאדים

6.24 מטאוריטים ממאדים

במשך מאות שנים הסתכלו בני האדם על מאדים בשמי הלילה, והעלו השערות על הפלנטה האדומה מרחוק. לשאלות מדעיות רבות היה צריך רק פיסה אחת של מאדים כדי לאשש או להפריך תיאוריות שונות. מה שלא הבינו הוא שהפיסה הזו כבר הייתה כאן, ממש מתחת לאף שלנו, על כדור הארץ. מדענים זיהו מטאוריטים רבים שנמצאו בכל רחבי כדור הארץ. ביניהם מצאו כמה דגימות חריגות, שלא התאימו לשאר המטאוריטים. בשנות ה-80 גילו המדענים תגלית מפתיעה: הסלעים האלה הגיעו ממאדים!

פרוסה דקה של המטאוריט שסיני מתחת למיקרוסקופ, באור מקוטב.

את אחד המטאוריטים ממאדים, שסיני (Chassigny), אף ראו נופל. ב-1815 שמעו תושבי כפר בצרפת פיצוץ חזק, ואז ראו סלע גדול (4 קילוגרמים) נופל מהשמיים. רק ב-1981 החלו לחשוד ששסיני, יחד עם קבוצה של מטאוריטים דומים, הגיע ממאדים. לפני שהתברר שהמטאוריטים האלה באים ממאדים, הם נקראו SNC, על שם שלושה מטאוריטים אופייניים בקבוצה: שרגוטי (Shergotty), נח'לה (Nakhla) ושסיני. רוב המטאוריטים ממאדים שייכים לקבוצת שרגוטי, שנקראת על שם מטאוריט שנפל בהודו ב-1865. הם עשויים סלע מגמתי (סלע שהתגבש ממאגמה), ורובם צעירים באופן מפתיע, בני כ-200 מיליון שנים. הקבוצה הגדולה הבאה, גם היא של סלעים מגמתיים, נקראת על שם המטאוריט נח'לה, שנפל בכפר במצרים ב-1911. (לפי סיפור נפוץ, שכנראה אינו נכון, הוא הרג כלב בכפר.) רק עוד כמה מטאוריטים כמו שסיני נמצאו. מטאוריט ייחודי ממרוקו נקרא "היפה השחורה" (Black Beauty). הוא ברקציה – סלע העשוי משברי סלעים שהתלכדו זה לזה – של שברי בזלת. נוודים מצאו אותו במדבר סהרה ב-2011, ומאוחר יותר הוא נמכר לאספן.

מבנים זעירים במטאוריט ALH84001, בתצלום של מיקרוסקופ אלקטרונים.
באדיבות NASA

מקורם יוצא הדופן התגלה בזכות הגזים הכלואים במינרלים שלהם. הגזים הכלואים בסלעים האלה תואמים בדיוק את הרכב האטמוספירה של מאדים, כפי שמדדו נחתות על פני מאדים. זו מדידה אמינה מאוד: גם תערובת החומרים וגם היחסים בין האיזוטופים השונים של כל יסוד תואמים בדיוק.

הסלעים האלה הועפו ממאדים כשאסטרואידים פגעו בפני השטח וחפרו מכתשים. השברים נדדו בחלל מיליוני שנים (בדרך כלל בין מיליון לעשרים מיליון שנים) לפני שנחתו על כדור הארץ. מטאוריטים ממאדים נדירים. מתוך יותר משבעים אלף מטאוריטים שנמצאו על כדור הארץ, רק כ-360 נחשבים למטאוריטים ממאדים. רבים מהם נמצאו על הקרח של אנטארקטיקה, שבו קל לזהות חומר שבא מהחלל על רקע הקרח הבהיר. יותר ויותר מטאוריטים נמצאים גם במדבר סהרה שבצפון-מערב אפריקה, שבו המטאוריטים הכהים בולטים על רקע החול. מטאוריטים ממאדים יקרים. בשוק החופשי צריך לשלם הרבה על שבב קטן: בהתאם לסוג המטאוריט, עד כאלף דולר לגרם – פי כמה ממחיר הזהב!

המטאוריט ALH84001 ממאדים. קרום ההיתוך הכהה והעמום, שנוצר כשהמטאוריט נשרף באטמוספירה של כדור הארץ, מכסה כ-80% מהדגימה.
באדיבות NASA

הסלעים המאדימיים שהגיעו כמטאוריטים הם דגימות של לבה בזלתית. בעזרת תיארוך רדיואקטיבי אפשר לקבוע שקבוצה אחת מהם נוצרה לפני כ-1.3 מיליארד שנים. המדענים חושבים שהם באו ממישורי הלבה שמכסים חלק גדול ממאדים. העדות הזו ללבה צעירה יחסית מאשרת שבמאדים היו התפרצויות געשיות גדולות בשליש האחרון של תולדותיו. לפחות מטאוריט אחד ממאדים, ALH84001, הוא בן כ-4.1 מיליארד שנים, מהחלקים העתיקים ביותר של פני מאדים. ALH בשמו הם ראשי התיבות של Allan Hills, האזור באנטארקטיקה שבו נמצא המטאוריט. הסלע העתיק הזה עשיר בקרבונטים שהשקיעו מים מתאדים (כמו שמים מתאדים באמבטיה משאירים "טבעת" של אבנית). מטאוריט אלן הילס מכיל גם מבנים שלפי כמה מדענים הם שרידים מאובנים של חיידקים, אבל זה לא הוכח, ורוב חוקרי הפלנטות חושבים שהעדויות אינן משכנעות.

ככלי להבנת הפלנטה האדומה, לסלעים ממאדים יש יתרון אחד גדול וחיסרון אחד גדול. היתרון הוא שהם כמעט בחינם! לעומת העלות של משימה להחזרת דגימות ממאדים, העלות של משלחות לאנטארקטיקה או לסהרה לחיפוש מטאוריטים נוספים זעירה. מצד שני, איננו יודעים בדיוק מאיזה מקום במאדים הגיע כל אחד מהם (רק לאחרונה הצליחו לקשר כמה מהם, כנראה, למכתשים מסוימים). לכן אי אפשר להשתמש בהם כדי לתארך או לתאר יחידות גיאולוגיות מסוימות. מסיבה זו, המדענים עדיין רוצים להנחית במאדים חלליות שיחזירו סלעים מתצורות ידועות, כמו ערוצי נהר, הרי געש ואזורי הקטבים.

→ הסעיף הקודם: 6.23 ירחי מאדים  |  הסעיף הבא: 6.25 פלנטולוגיה השוואתית ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 6.35 חשיבותו של החמצן
  • 6.34 ההרכב ה"רגיל" של אטמוספירה
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד