במשך מאות שנים הסתכלו בני האדם על מאדים בשמי הלילה, והעלו השערות על הפלנטה האדומה מרחוק. לשאלות מדעיות רבות היה צריך רק פיסה אחת של מאדים כדי לאשש או להפריך תיאוריות שונות. מה שלא הבינו הוא שהפיסה הזו כבר הייתה כאן, ממש מתחת לאף שלנו, על כדור הארץ. מדענים זיהו מטאוריטים רבים שנמצאו בכל רחבי כדור הארץ. ביניהם מצאו כמה דגימות חריגות, שלא התאימו לשאר המטאוריטים. בשנות ה-80 גילו המדענים תגלית מפתיעה: הסלעים האלה הגיעו ממאדים!
את אחד המטאוריטים ממאדים, שסיני (Chassigny), אף ראו נופל. ב-1815 שמעו תושבי כפר בצרפת פיצוץ חזק, ואז ראו סלע גדול (4 קילוגרמים) נופל מהשמיים. רק ב-1981 החלו לחשוד ששסיני, יחד עם קבוצה של מטאוריטים דומים, הגיע ממאדים. לפני שהתברר שהמטאוריטים האלה באים ממאדים, הם נקראו SNC, על שם שלושה מטאוריטים אופייניים בקבוצה: שרגוטי (Shergotty), נח'לה (Nakhla) ושסיני. רוב המטאוריטים ממאדים שייכים לקבוצת שרגוטי, שנקראת על שם מטאוריט שנפל בהודו ב-1865. הם עשויים סלע מגמתי (סלע שהתגבש ממאגמה), ורובם צעירים באופן מפתיע, בני כ-200 מיליון שנים. הקבוצה הגדולה הבאה, גם היא של סלעים מגמתיים, נקראת על שם המטאוריט נח'לה, שנפל בכפר במצרים ב-1911. (לפי סיפור נפוץ, שכנראה אינו נכון, הוא הרג כלב בכפר.) רק עוד כמה מטאוריטים כמו שסיני נמצאו. מטאוריט ייחודי ממרוקו נקרא "היפה השחורה" (Black Beauty). הוא ברקציה – סלע העשוי משברי סלעים שהתלכדו זה לזה – של שברי בזלת. נוודים מצאו אותו במדבר סהרה ב-2011, ומאוחר יותר הוא נמכר לאספן.
באדיבות NASA
מקורם יוצא הדופן התגלה בזכות הגזים הכלואים במינרלים שלהם. הגזים הכלואים בסלעים האלה תואמים בדיוק את הרכב האטמוספירה של מאדים, כפי שמדדו נחתות על פני מאדים. זו מדידה אמינה מאוד: גם תערובת החומרים וגם היחסים בין האיזוטופים השונים של כל יסוד תואמים בדיוק.
הסלעים האלה הועפו ממאדים כשאסטרואידים פגעו בפני השטח וחפרו מכתשים. השברים נדדו בחלל מיליוני שנים (בדרך כלל בין מיליון לעשרים מיליון שנים) לפני שנחתו על כדור הארץ. מטאוריטים ממאדים נדירים. מתוך יותר משבעים אלף מטאוריטים שנמצאו על כדור הארץ, רק כ-360 נחשבים למטאוריטים ממאדים. רבים מהם נמצאו על הקרח של אנטארקטיקה, שבו קל לזהות חומר שבא מהחלל על רקע הקרח הבהיר. יותר ויותר מטאוריטים נמצאים גם במדבר סהרה שבצפון-מערב אפריקה, שבו המטאוריטים הכהים בולטים על רקע החול. מטאוריטים ממאדים יקרים. בשוק החופשי צריך לשלם הרבה על שבב קטן: בהתאם לסוג המטאוריט, עד כאלף דולר לגרם – פי כמה ממחיר הזהב!
באדיבות NASA
הסלעים המאדימיים שהגיעו כמטאוריטים הם דגימות של לבה בזלתית. בעזרת תיארוך רדיואקטיבי אפשר לקבוע שקבוצה אחת מהם נוצרה לפני כ-1.3 מיליארד שנים. המדענים חושבים שהם באו ממישורי הלבה שמכסים חלק גדול ממאדים. העדות הזו ללבה צעירה יחסית מאשרת שבמאדים היו התפרצויות געשיות גדולות בשליש האחרון של תולדותיו. לפחות מטאוריט אחד ממאדים, ALH84001, הוא בן כ-4.1 מיליארד שנים, מהחלקים העתיקים ביותר של פני מאדים. ALH בשמו הם ראשי התיבות של Allan Hills, האזור באנטארקטיקה שבו נמצא המטאוריט. הסלע העתיק הזה עשיר בקרבונטים שהשקיעו מים מתאדים (כמו שמים מתאדים באמבטיה משאירים "טבעת" של אבנית). מטאוריט אלן הילס מכיל גם מבנים שלפי כמה מדענים הם שרידים מאובנים של חיידקים, אבל זה לא הוכח, ורוב חוקרי הפלנטות חושבים שהעדויות אינן משכנעות.
ככלי להבנת הפלנטה האדומה, לסלעים ממאדים יש יתרון אחד גדול וחיסרון אחד גדול. היתרון הוא שהם כמעט בחינם! לעומת העלות של משימה להחזרת דגימות ממאדים, העלות של משלחות לאנטארקטיקה או לסהרה לחיפוש מטאוריטים נוספים זעירה. מצד שני, איננו יודעים בדיוק מאיזה מקום במאדים הגיע כל אחד מהם (רק לאחרונה הצליחו לקשר כמה מהם, כנראה, למכתשים מסוימים). לכן אי אפשר להשתמש בהם כדי לתארך או לתאר יחידות גיאולוגיות מסוימות. מסיבה זו, המדענים עדיין רוצים להנחית במאדים חלליות שיחזירו סלעים מתצורות ידועות, כמו ערוצי נהר, הרי געש ואזורי הקטבים.
→ הסעיף הקודם: 6.23 ירחי מאדים | הסעיף הבא: 6.25 פלנטולוגיה השוואתית ←