דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
6.11 חקר נוגה
ראשי » פרק ו' - פלנטות ארציות » 6.11 חקר נוגה

6.11 חקר נוגה

החללית הסובייטית ונרה 4.

פני השטח של נוגה, המכוסים עננים, היו תעלומה עד שנות ה-70, כשברית המועצות שלחה אל פני הפלנטה סדרה של חלליות רובוטיות. ב-1966 הייתה ונרה 3 לחפץ הראשון מעשה ידי אדם שהגיע לפלנטה אחרת, אבל היא התרסקה על נוגה בלי לשלוח נתונים. שנה אחר כך, ב-1967, צללה ונרה 4 ("נוגה 4") לתוך האטמוספירה של נוגה ושידרה נתונים בזמן הירידה – המדידות הראשונות שנעשו מתוך האטמוספירה של פלנטה אחרת – עד שהפסיקה לשדר, עוד לפני שהגיעה לקרקע. שלוש שנים אחר כך, ב-1970, הייתה ונרה 7 לחפץ הראשון מעשה ידי אדם שנחת בהצלחה על פלנטה אחרת, והיא שידרה נתונים מפני השטח של נוגה במשך 23 דקות. זה קרה שש שנים לפני שחלליות ויקינג החלו לפעול על פני מאדים, ולכן נוגה היא הפלנטה הראשונה שנחקרה בהצלחה בעזרת מכשירים מעשה ידי אדם על פני השטח שלה. ונרה 7 אישרה את הטמפרטורות הגבוהות שנמדדו קודם מרחוק, והראתה שהלחץ האטמוספירי על פני נוגה גבוה פי 90 מהלחץ בגובה פני הים בכדור הארץ – לחץ מדהים! זה הלחץ שחווה צוללן בעומק של כמעט קילומטר מתחת לפני האוקיינוס.

מאמצע שנות ה-70 ועד שנות ה-80 הנחיתו המדענים הסובייטים על נוגה עוד כמה חלליות, שצילמו את פני השטח ומדדו את הרכב הקרקע. התצלומים הראו פלנטה צחיחה וחסרת חיים, מכוסה סלעים וחצץ, הדומה לשטחים געשיים צחיחים בכדור הארץ. מכל החלליות והנחתות הסובייטיות, רק ארבע שלחו תמונות. אף אחת מהן לא הצליחה לשרוד זמן רב בתנאים הקשים של נוגה.

מבט על כל פני נוגה, שמרכזו בקו האורך 180 מעלות מזרח. התמונה נבנתה ממיפוי המכ"ם של החללית מגלן, שהולבש על כדור מדומה במחשב. פערים בנתונים הושלמו בנתונים של החללית פיוניר ונוס, והצבעים מלאכותיים: הם מבוססים על התמונות הצבעוניות שצילמו הנחתות ונרה 13 ו-14 על פני השטח. במציאות נוגה מכוסה כולה בעננים, ואי אפשר לראות את פני השטח שלה באור נראה. האזור הבהיר המוארך במרכז הוא אפרודיטה טרה.
באדיבות NASA/JPL

מסוף שנות ה-70 החלו חלליות אמריקאיות וסובייטיות בסוג חדש של מחקר: מיפוי נוגה במכ"ם. חלליות במסלול סביב נוגה שלחו אותות מכ"ם דרך העננים, והאותות הוחזרו מפני השטח. מהגלים שחזרו בנו האסטרונומים תמונות מכ"ם של הפלנטה כולה. המכ"ם מדד את הגובה בכל רחבי נוגה, וגילה שרוב הפלנטה מכוסה מישורים נמוכים וגליים, שהפרשי הגובה בהם כקילומטר בלבד. ייתכן שהמישורים האלה דומים לקרום הבזלתי הנמוך של קרקעית האוקיינוסים בכדור הארץ. כעשירית מפני נוגה מכוסה ברמות גבוהות, ובהן כמה רמות גדולות כמו יבשות – בגודל אוסטרליה ויותר – המתנשאות כמה קילומטרים מעל סביבתן. הגדולות שבהן הן אישתר טרה ואפרודיטה טרה ("ארץ אישתר" ו"ארץ אפרודיטה"), על שם אישתר, אלת האהבה הבבלית, ואפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. ברמות האלה יש כמה רכסי הרים ענקיים, כמו הרי מקסוול (הפרט היחיד על פני נוגה שנקרא על שם גבר – הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול). הרי מקסוול מתנשאים 10.6 קילומטרים מעל הגובה הממוצע של פני נוגה – יותר מגובהו של הר האוורסט מעל פני הים.

מחקרי המכ"ם חשפו עוד תכונה מוזרה של נוגה: לא רק שהיא מסתובבת לאט מאוד – סיבוב אחד סביב צירה נמשך כ-243 ימים של כדור הארץ – אלא שהיא מסתובבת בכיוון ההפוך. נוגה מסתובבת בכיוון ההפוך לזה של שאר הפלנטות! החריגה הזו דורשת הסבר. כל שאר הפלנטות מסתובבות באותו כיוון, שהוא גם כיוון הסיבוב של השמש. לפי ההסבר המקובל היום להיווצרות מערכת השמש, כיוון הסיבוב הזה משקף את הסיבוב האיטי של ענן הגז והאבק הגדול שממנו נוצרו השמש והפלנטות. במדע, הסבר של חריגות הוא עניין מסובך: איך יודעים מתי החריגה היא מקרית בלבד, ומתי היא מעידה שהתיאוריה שגויה? במקרה הזה, חוקרי הפלנטות משערים שבראשית ימי מערכת השמש התנגשה נוגה בפלנטזימל (גוף קדום שממנו נבנו הפלנטות) גדול, בהתנגשות אלימה מספיק כדי "להפוך אותה על ראשה". שימו לב שזה דומה להסבר לכך שהירח שלנו גדול כל כך ביחס לפלנטה שהוא מקיף. להשערת ההתנגשות שיצרה את הירח יש ראיות התומכות בה, ואילו להשערת ההתנגשות בנוגה אין ראיות ישירות, והיא נשארת בגדר השערה.

התנאים על פני נוגה יקשו מאוד על נחיתה של בני אדם שם בעתיד הקרוב. האטמוספירה עבה ומבודדת כל כך, שכל הפלנטה נשארת באותה טמפרטורה גבוהה ולעולם אינה מתקררת. כך, למשל, חליפת חלל תצטרך להיות קשיחה מספיק כדי לעמוד בלחץ המוחץ של האטמוספירה, וגם לעמוד בטמפרטורה של כ-480 מעלות צלזיוס. האטמוספירה העוינת של פחמן דו-חמצני ועננים של חומצה גופרתית מקשים עוד יותר על החקר. הטכנולוגיה השתפרה מאז שנות ה-70, ואפשר כבר לבנות נחתת שתשרוד על פני נוגה, לפחות כמה שבועות. נוגה זוכה סוף סוף לתשומת הלב שהגיעה לה מזמן. בתוך כמה שבועות ב-2021 אושרו שלוש משימות אליה. שתיים מהן של נאס"א: VERITAS תביט דרך האטמוספירה העבה של נוגה, ותיתן למדענים את המבט הראשון על פני השטח מאז 1994. DAVINCI תכלול חללית שתקיף את נוגה וגשושית שתצלול דרך האטמוספירה אל אזור הררי מורכב בשם אלפא רגיו (Alpha Regio), ותצלם אותו בזמן הירידה. סוכנות החלל האירופית שולחת את EnVision, עם מכ"ם למיפוי פני השטח ומכשירים לחקר המבנה הפנימי והשדה המגנטי של נוגה. אלת האהבה עדיין קוראת לנו. אבל לשלוש המשימות היו מאז 2021 תהפוכות רבות, ואף אחת מהן לא צפויה להיות משוגרת לפני 2030.

→ הסעיף הקודם: 6.10 פעילות טקטונית בנוגה  |  הסעיף הבא: 6.12 אגדות מאדים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 6.35 חשיבותו של החמצן
  • 6.34 ההרכב ה"רגיל" של אטמוספירה
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד