דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

5.14 תהליכים גיאולוגיים

המשטחים הארציים מעוצבים על ידי שלושה גורמים בסיסיים: פגיעות אסטרואידים ושביטים, שחיקה בשל זרימת נוזלים (מים על כדור הארץ) ורוח, ותהליכים גיאולוגיים. בעוד שאירועים של פגיעת אסטרואידים הם אולי הדרמטיים ביותר, הרי שבעולמות פעילים, התהליכים הגיאולוגיים הם שתורמים יותר מכול לעיצוב המאפיינים רחבי ההיקף של ירחים ופלנטות. הכוחות המניעים את כל התהליכים הללו, כולל וולקניזם וטקטוניקת הלוחות, הם כוח הכבידה והאנרגיה המשתחררים מהדעיכה של יסודות רדיואקטיביים (ובמידה פחותה, האנרגיה שנותרה בצורת חום מאז היווצרות הפלנטה). חום זורם מאזורים חמים לאזורים קרירים יותר, ולכן האנרגיה של ליבת הפלנטה חייבת לנוע החוצה, ולבסוף להיפלט בקרינה אל החלל. חלק ממעברי החום מתבצע על ידי הולכה בתוך סלע מוצק. עם זאת, כמות החום גדולה מכדי שתועבר בהולכה בלבד. גם ההסעה מעבירה חום מהפנים החם אל פני השטח הקרירים. זו בדיוק צורת העברת החום שרואים במנורת לבה, או בשמן מחומם. בזכות ההסעה, מסות ענקיות ואיטיות של סלע חם, במצב מותך או פלסטי, צפות לאט כלפי מעלה עד שהן פוגעות בתחתית הליתוספירה. אז הן מתפשטות לצדדים, מקרינות את חומן אל הליתוספירה, ולבסוף שוקעות שוב. במעטפת הצמיגית של כדור הארץ, מחזור כזה נמשך כ-200 מיליון שנה. (השוו זאת למחזור של כמה דקות בלבד בנוזל של מנורת לבה!)

העתק סן אנדראס בקליפורניה, ארה"ב. ההעתק נוצר עקב מתחים בליתוספירה.
באדיבות Teach Astronomy

תנועת השכבות החצי-נוזליות שמתחת לליתוספירה יוצרת מאמצים עצומים בשכבות הסלע השבירות של הליתוספירה. בהתאם לאופי המאמצים, הליתוספירה עשויה להידחס, או להימתח. אם המאמצים דוחסים, קימוט וכיפוף של הליתוספירה עשויים ליצור רכסי הרים, כמו הרי הרוקי או ההימלאיה. נוסע באזורים אלה יכול לראות את הקפלים המעוקלים הענקיים בשכבות הסלע. אם המאמצים מותחים את הליתוספירה, היא עשויה להידלדל כמו טופי נמתח או אפילו להיקרע בסדרה של שברים הנקראים העתקים. דוגמה לכך מתרחשת לאורך חצי האי באחה קליפורניה שבמקסיקו וחוף קליפורניה, שם כוחות מתיחה הרחיקו את חצי האי מהיבשת במיליוני השנים האחרונות. בדומה לכך, ערב הסעודית מתרחקת מאפריקה. תנועת הלוחות יוצרת גם העתקים שבהם הלוחות מחליקים זה לצד זה, כמו העתק סן אנדראס בקליפורניה והעתק האלפים בניו זילנד.

אם מאמצי הדחיסה או המתיחה גדולים מדי, הליתוספירה תתעוות מעבר לגבול שלה, כמו טופי או מֶרֶק (שפכטל) שנמשכים מהר מדי או חזק מדי. כשהליתוספירה נשברת, היא שולחת גלים סייסמיים הנעים דרך הקרום והמעטפת. זוהי התופעה שאנו קולטים כרעידת אדמה. ההעתקים נמצאים בדרך כלל מתחת לפני הקרקע, אבל לפעמים אפשר לראות אותם על פני השטח. רעידת אדמה משחררת את המאמצים, אך אם זרמי ההסעה האיטיים ממשיכים, הכוחות יצטברו שוב. זו הסיבה שלאורך קו העתק מסוים יכולות להמשיך רעידות אדמה ספורדיות במשך מאות שנים.

רכס הרי ההימלאיה נוצר כתוצאה מלחץ שהפעיל הלוח ההודי על הלוח האירו-אסייתי.
באדיבות Teach Astronomy

בתנאים מסוימים, כגון לאורך לוחות מתרחקים, שברים עשויים לאפשר ללבה מותכת להגיע מהפנים אל פני השטח. התוצאה היא פעילות געשית, כולל מעיינות חמים וגייזרים כמו אלה שבפארק ילוסטון בארה"ב, ואפילו התפרצות של לבה מותכת אל פני השטח. (בדרך כלל, חומר כזה נקרא מאגמה בזמן שהוא תת קרקעי ולבה כאשר הוא מגיע אל פני השטח). עובדה זו מסבירה מדוע הרי געש מרוכזים לעתים קרובות באזורים של שברים ורעידות אדמה, שם הליתוספירה מתעוותת במהירות הרבה ביותר על ידי הזרמים במעטפת שמתחתיה. לחלופין, הרי געש יכולים להיווצר במקום שבו הליתוספירה דקה והמאגמה יכולה לחדור דרכה. הרי הגעש של שרשרת איי הוואי נוצרו כאשר לוחות ליתוספירה דקים נעו מעל נקודה חמה במעטפת, והמאגמה פרצה סדרה של חורים בקרום הדק. הרי הגעש בירח איו של צדק, והרי הגעש הרדומים במאדים, הם כנראה הרי געש של נקודות חמות.

תהליכים גיאולוגיים מתרחשים בכל רחבי כדור הארץ. לכל היבשות יש רכסי הרים, וניתן לחוש רעידות אדמה מתונות גם במקומות בלתי צפויים כמו אנגליה וקנזס. עם זאת, את התמונה הגדולה של הפעילות הגיאולוגית מספקים כתריסר לוחות הליתוספירה, המשתלבים על פני כדור הארץ כמו חלקי פאזל. רוב רעידות האדמה והרי הגעש בעולם נמצאים במקומות שבהם הלוחות נפגשים. רכסי הרים נמצאים במקום שבו לוחות מתנגשים (למשל, האנדים וההימלאיה) או נפרדים (הרכס שבאמצע האוקיינוס האטלנטי). למרבה הצער, כמעט חצי מיליארד בני אדם חיים ליד "טבעת האש", אשר עוקבת לאורך גבולות הלוחות שעל שפת האוקיינוס השקט. באמצעות אסטרונומיית רדיו ניתן למדוד ישירות את תנועת היבשות. אירופה וצפון אמריקה נפרדות זו מזו בקצב של כ-2.5 ס"מ בשנה. לפני כ-150 עד 200 מיליון שנים הן היו מחוברות, וכל היבשות יצרו את היבשת הקדומה שנקראה פנגיאה.

כל התהליכים השולטים בגיאולוגיה של כדור הארץ – כוח הכבידה, חימום פנימי, וולקניזם – פועלים גם בפלנטות אחרות ובירחיהן. החוקים הקובעים את התנהגותם של עולמות סלעיים חלים בכל מקום ביקום. כדור הארץ הוא רק אחד העולמות שאנו יכולים למצוא בחלל. בעולמות אחרים קיימת גיאולוגיה עשירה ונופים מרתקים שניתן לחקור. כוח הכבידה והעברת האנרגיה גורמים לתהליכים גיאולוגיים, אך הם גם מציבים להם גבולות. גובה ההרים מוגבל על ידי כוח הכבידה, ולכן הרים גבוהים יותר נמצאים במאדים, שבו כוח הכבידה חלש מזה שבכדור הארץ. כמו כן, בירח איו, שבו העברת החום גדולה יותר, אנו מוצאים יותר הרי געש פעילים מאשר בכדור הארץ, שבו האנרגיה קטנה יותר.

פני כדור הארץ נמצאים בתהליך של התחדשות מתמדת. כל התהליכים הגיאולוגיים העיקריים – נדידת יבשות, ערבול המעטפת, התרוממות הרים ושחיקתם – מתרחשים בסקלות זמן של 100 עד 200 מיליון שנה. פרק זמן זה הוא רק אחוזים בודדים מגיל כדור הארץ. קשה למצוא אזורים על  פני השטח של כדור הארץ שגילם עולה על 800 מיליון שנה. זו הסיבה שהחיפוש אחר הסלעים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ הייתה עבודת בילוש של ממש. כדי לדגום את התנאים ששררו בראשית מערכת השמש, עלינו לחפש במקום זאת סלעים שלא עברו בליה ושהגיעו מהחלל – כמו אסטרואידים שהופכים למטאוריטים – ששרדו את המסע אל פני כדור הארץ.

→ הסעיף הקודם: 5.13 הרי געש  |  הסעיף הבא: 5.15 מכתשי פגיעה ←

תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
  • 1.14 קנה מידה בחלל
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 הסטטיסטיקה של ספירה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד