דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית

החום הוא המקור העיקרי לאנרגיה המניעה פעילות גיאולוגית על כל פלנטה. החום הפנימי של כדור הארץ, שמקורו ברדיואקטיביות, הוא "המנוע" המניע את הפעילות הגיאולוגית של הפלנטה. הרי געש, למשל, מתפרצים כי החום בתוך כדור הארץ מתיך סלעים ויוצר מאגרים של מאגמה מותכת; המאגמה צפופה פחות מהסלעים שסביבה, ולכן היא נוטה לעלות אל פני השטח. רעידות אדמה נגרמות גם על ידי לחץ הקשור בתנועות של סלע מותך. ללא רדיואקטיביות, פנים כדור הארץ היה מתקרר מזמן. הרי הגעש היו כבים, ולא היו רעידות אדמה. כדור הארץ היה מת מבחינה גיאולוגית.

החום מועבר מהליבה החמה אל הקרום הקר בעיקר בהסעה. אנו מכירים את ההסעה מסיר של מים רותחים: כיסים של מים חמים זורמים במעגל ונושאים את החום מהכיריים אל פני המים, ושם הוא נפלט כאדים. בכדור הארץ, ההסעה מתבטאת בזרימה מעגלית איטית של סלע צמיגי, מותך למחצה. זרימות אלה גורמות לטקטוניקת הלוחות ולפעילות הגעשית בקרום. זהו עיקרון של התרמודינמיקה: חום זורם מאזורים חמים לאזורים קרים יותר.

דעיכת אלפא היא סוג אחד של דעיכה רדיואקטיבית, שבה גרעין האם פולט חלקיק הבנוי משני פרוטונים ושני נייטרונים. לחלקיק הנפלט אנרגיה קינטית גבוהה.
באדיבות ויקיפדיה.

פעילות רדיואקטיבית היא אחד המקורות העיקריים של חום בפנים כדור הארץ. כיצד מינרלים רדיואקטיביים בתוך הפלנטה מייצרים חום? תארו לעצמכם אטום של יסוד רדיואקטיבי קבור בתוך כדור הארץ. כאשר האטום מתפרק במהלך תהליך של דעיכה רדיואקטיבית, הוא יורה חלקיקים תת אטומיים ופוטונים אנרגטיים החוצה ואלה פוגעים בחומר הסמוך אליו. כשם ששברים של כדור ביליארד מתפוצץ עשויים להניע את הכדורים השכנים, שברי האטום המתפרק פוגעים באטומים אחרים ומגבירים את תנועתם. הטמפרטורה היא מדד למהירות החלקיקים, ולכן תנועה מוגברת פירושה טמפרטורה גבוהה יותר. חומר רדיואקטיבי הוא אפוא מקור אנרגיה, והוא מחמם את פנים כדור הארץ, שבו הוא לכוד.

החימום שיוצרים יסודות רדיואקטיביים בתוך כדור הארץ מסביר מדוע מודלים מוקדמים לגיל כדור הארץ, שהתבססו רק על זמן ההתקררות שלו, נתנו גיל קצר מדי בהרבה. כפי שניוטון ובופון הראו, כדור הארץ היה מתקרר לחלוטין בתוך מיליוני שנים, אילולא הרדיואקטיביות. אבל בזכות החימום הפנימי, מעמקי כדור הארץ נשמרו חמים פי אלפים יותר זמן – כמה מיליארד שנים.

ככלל, הפלנטות מייצרות חום בהתאם לגודלן. אטומים רדיואקטיביים דועכים בתוכן, ותהליכי הולכה והסעה מעבירים את החום מבפנים אל פני השטח. לפלנטות גדולות יותר יש כוח הכבידה חזק יותר. הלחץ הנוצר בשל כוח הכבידה יוצר חלק פנימי במצב מותך שיכול לגרום לפעילות גיאולוגית. כמו כן, ככל שהפלנטה גדולה יותר, כך לוקח זמן רב יותר לחום פנימי להגיע אל פני השטח. אין כאן תעלומה – אם אתה מוציא סלע גדול וסלע קטן מתוך מדורה, הקטן יתקרר מהר, בעוד שהגדול יישאר חם לאורך זמן. פלנטות מתנהגות בדרך דומה.

הרעיון הפשוט של יחס ישר בין החום הפנימי לבין  גודל הפלנטה מסייע בהבנת האבולוציה הפלנטרית, שכן הפעילות הגיאולוגית על פני הפלנטה מונעת על ידי חום הבוקע מבפנים. גוף פלנטרי קטן מתקרר מהר מאוד, וחלקו הפנימי מייצר מעט חום כי יש בו פחות חומר רדיואקטיבי. לכן, על פני השטח של פלנטה קטנה ייראו אינספור מכתשים שנותרו מפגיעות שהתרחשו לאורך כל הזמן הגיאולוגי. מאידך גיסא, גוף פלנטרי גדול שומר על החום הפנימי לאורך זמן רב יותר, ובתוכו נוצרת אנרגיה רבה כתוצאה מפעילות מסה גדולה יותר של חומר רדיואקטיבי. חום פנימי זה מניע פעילות געשית וטקטונית, המעצבת מחדש את פני השטח ללא הרף. לכן, פני השטח של פלנטה גדולה ייראו צעירים, ויהיו בהם פחות מכתשי פגיעה.

דֵימוֹס הוא הירח הקטן והחיצוני מבין שני ירחי מאדים. הוא קרוי על שם האל דימוס מן המיתולוגיה היוונית.
באדיבות ויקיפדיה

קצב ודרך העברת חום ממרכז הפלנטה אל פני השטח קובעים את רמת הפעילות הגיאולוגית בפני השטח. אם הפלנטה קטנה וכבר התקררה, מרכזה אינו חם בהרבה מפני השטח, ומעבר החום יכול להתבצע מבפנים החוצה על ידי הולכה. לעומת זאת, אם הפלנטה גדולה ונוצרת בקרבה אנרגיה רבה כתוצאה מפעילות רדיואקטיבית, המרכז יהיה חם הרבה יותר מאשר פני השטח. הפרש הטמפרטורה הגדול  בין המרכז לפני השטח גורם להסעה במעטפת, שהיא תנועת מסה אטית של חומר חם במצב פלסטי. אם הן חמות דיין, שכבות הסלע הפנימיות של פלנטה יכולות ממש לזרום לאט. פלומות חמות של חומר בהסעה, העולות באסתנוספירה (השכבה החמה והגמישה שמתחת לליתוספירה, שעליה נעים הלוחות), יוצרות "נקודות חמות" מתחת לליתוספירה. נקודות חמות כאלה יוצרות הרי געש. איי הוואי הם דוגמה לתופעה זו בכדור הארץ, וייתכן שגם הרי הגעש הענקיים בנוגה ובמאדים נמצאים מעל נקודות חמות שנוצרו על ידי הסעה. לפלנטה קטנה יותר, שפנימה קר, יש פחות חום פנימי כדי ליצור תנועת הסעה במעטפת, וכן פחות אנרגיה פנימית כדי להניע פעילות סייסמית, טקטונית או געשית.

 

פוֹבּוֹס הוא הגדול מבין שני ירחיו של מאדים והוא קרוי על שמו של פובוס, בנו של ארס מהמיתולוגיה היוונית.
באדיבות ויקיפדיה

רעיונות פשוטים של יצירת חום והעברתו בתוך הפלנטות מאפשרים לנו להבין את ההבדלים בתכונות גיאולוגיות מפלנטה אחת לשנייה. אם נסדר את הגופים הפלנטריים הסלעיים לפי גודלם, מהקטן לגדול, נראה בדיוק את מה שהיינו מצפים לו: מעבר הדרגתי לפני שטח צעירים יותר ולפעילות גיאולוגית רבה יותר:

·         דימוס – קר כולו – מצולק במכתשים

·         פובוס – קר כולו – מצולק במכתשים

·         הירח – קר כמעט כולו – מצולק במכתשים, ובו כמה זרמי לבה (בני 3.5 מיליארד שנים).

·         מרקורי – קר כמעט כולו – מצולק במכתשים, ובו כמה זרמי לבה עתיקים (בני 3.5 מיליארד שנים?).

·         מאדים – ייתכן שפנימו עדיין חם – מחצית הפלנטה ממוכתשת, ומחציתה האחרת מכוסה בזרמי לבה צעירים (בני 1.4 מיליארד שנים?). כמה הרי געש צעירים מאוד (בני 500 מיליון שנה, ואולי עדיין פעילים?).

מאדים היא הפלנטה הרביעית במערכת השמש. זוהי הפלנטה החיצונית שמסלולה הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ, ואחת הפלנטות הקטנות ביותר במערכת השמש.
באדיבות ויקיפדיה

·         נוגה – עדיין חמה – מעט מכתשי פגיעה. פעילות געשית עזה, ופני השטח מכוסים לבה (גילם הממוצע 0.7 מיליארד שנים).

·         כדור הארץ – עדיין חם – מעט מכתשי פגיעה. הרי געש פעילים וטקטוניקת לוחות (גילו הממוצע של הקרום 400 מיליון שנה; הקרום האוקייני צעיר מ-200 מיליון שנה, והיבשות עתיקות בהרבה).

הכלל שלפיו פלנטות גדולות נשארות חמות זמן רב יותר אינו קשור כלל לחום השמש המגיע אל הפלנטה מבחוץ. השמש היא מקור חום דומיננטי רק עבור המטר העליון של פני שטח הפלנטה; שכבה זו מתחממת ביום ומתקררת בלילה. חום השמש אינו חודר יותר מטרים ספורים לתוך כדור הארץ. כידוע, האוויר בתוך מערה נשאר באותה טמפרטורה כל  שעות היום, ואפילו לאורך כל השנה, כי שכבות הסלע שמסביבו מבודדות את המערה. בדומה לכך, החלק הפנימי של הפלנטה מבודד. החום בתוך פלנטה, המתיך סלעים ויוצר לבה וולקנית, מגיע כמעט כולו ממקורות החום בתוך הפלנטה עצמה, לא מן השמש (למרות שהיסודות הרדיואקטיביים המייצרים את החום נוצרו בעבר במהלך התפוצצויות כוכבים הנקראות סופרנובה).

כדי שיהיה חום פנימי משמעותי, פלנטה חייבת להיות גדולה מספיק, כדי שיהיה בקרבה די חומר רדיואקטיבי, וכדי שתוכל לספק בידוד השומר על החום הנוצר בתוכה. לאסטרואידים קטנים, למשל, אין די חום פנימי כדי להיות פעילים מבחינה גיאולוגית. עם זאת, קיים מקור אנרגיה אשר השפיע על כל הפלנטות, ללא קשר לגודלן. זמן קצר לאחר שנוצרו, כל אחת מהפלנטות התחממה חלקית על ידי אינספור פלנטזימלים (planetesimals) שהתרסקו לתוכה. היה זה חומר שנותר מהיווצרות מערכת השמש, והאנרגיה הקינטית של גופים אלה הפכה לאנרגיה תרמית כתוצאה מהתנגשות עם הפלנטה. תופעה זו מסבירה מדוע אנו מוצאים מטאוריטים שמקורם באסטרואידים לא-ממוינים, ושעברו שינוי בהשפעת חום – האסטרואיד שממנו באו לא היה גדול מספיק כדי להיות מותך כולו, אך פגיעות התיכו חלקים מפני השטח שלו.

מקור נוסף לאנרגיה תרמית, שאינו תלוי בגודל הפלנטה, הוא חימום גאותי. ירחו הקרוב של צדק איו (Io) הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה גיאולוגית במערכת השמש, וגודלו בערך כגודל הירח של כדור הארץ. הוא קטן מכדי שיהיה בו חימום רדיואקטיבי משמעותי. במקום זאת, כוח הכובד המאסיבי של צדק מפעיל מאמצים עצומים על החלק הפנימי של איו. החיכוך הנוצר מחמם את איו מבפנים.

→ הסעיף הקודם: 5.5 קביעת גיל הירח והארץ  |  הסעיף הבא: 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח ←

תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
  • 1.14 קנה מידה בחלל
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 אי-ודאות במדידה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקי הגז
  • 7.3 עננים בענקי הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקי הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקי הגז
  • 7.6 היש חיים בענקי הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקי הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.4 מבנה גרעין השביט
  • 8.5 הכימיה של השביט
  • 8.6 ענן אורט וחגורת קויפר
  • 8.7 חגורת קויפר
  • 8.8 מסלולי השביטים
  • 8.9 מהלך חיי שביט
  • 8.10 הגופים הגדולים בחגורת קויפר
  • 8.11 מטאורים וממטרי מטאורים
  • 8.13 אסטרואידים
  • 8.15 צורת האסטרואידים
  • 8.20 אירוע טונגוסקה
  • 8.21 איומים מהחלל
  • 8.23 פגיעות בצדק
  • 8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
  • 8.3 תצפיות מוקדמות בשביטים
  • 8.12 הפרעות כבידתיות
  • 8.14 סקרים של אסטרואידים שחוצים את מסלול כדור הארץ
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד