באדיבות NASA
עכשיו נתמקד בשבתאי עצמו, ונרכז את מה שלמדנו עליו.
שבתאי היא הפלנטה השישית במרחקה מהשמש, והשנייה בגודלה אחרי צדק. שבתאי מפורסם בעיקר בזכות הטבעות המרהיבות שלו, אבל הוא ייחודי גם בדרכים אחרות. שבתאי היא הפלנטה הפחות צפופה מכולן: בצפיפות של 0.7 גרם לסנטימטר מעוקב בלבד, הוא היה צף במים, אילו זה היה אפשרי. שבתאי היא גם הפלנטה הפחוסה ביותר: הקוטר שלו בין הקטבים קטן ב-10% מהקוטר בקו המשווה. כל הפלנטות הענקיות פחוסות. זו תוצאה טבעית של סיבוב מהיר של גוף שאינו מוצק – גז ונוזל – ולכן אינו קשיח ואינו מתנגד לעיוות. אבל הסיבוב המהיר של שבתאי (סיבוב אחד נמשך רק כעשר שעות וחצי!) משטיח אותו מספיק כדי שאפשר לראות זאת מכדור הארץ. בשבתאי נושבות גם הרוחות המשווניות המהירות ביותר במערכת השמש: עד 500 מטרים לשנייה (כ-1,800 קמ"ש) – שני שלישים ממהירות הקול באטמוספירה שלו!
צדק ושבתאי דומים במובנים רבים. כמו צדק, שבתאי עשוי בעיקר מימן והליום – בערך שלושה רבעים מימן ורבע הליום, לפי המסה של הפלנטה כולה – עם עקבות של מים, אמוניה, מתאן וסיליקטים. בשתי הפלנטות יש סופות שנמשכות זמן רב. לשתי הפלנטות הגדולות מבנה פנימי דומה: אטמוספירה גזית מעל שכבה של מימן מתכתי, וליבה במרכז. לשתיהן יש גם שדות מגנטיים חזקים וזוהרי קוטב. אבל המרחק הגדול יותר של שבתאי מהשמש משפיע עליו בכמה דרכים. הבולטת שבהן היא הצבע: לשבתאי יש רצועות וחגורות כמו לצדק, אבל הן פחות ברורות ופחות צבעוניות. הסיבה היא שבאטמוספירה של צדק הקרינה האולטרה-סגולה של השמש מפרקת מולקולות כמו מתאן ומימן גופרתי, ותרכובות הגופרית והפחמימנים שנוצרות מעניקות לצדק את צבעיו העזים. בשבתאי, שמקבל פחות קרינה מהשמש, חסרות המולקולות שצובעות את ענני צדק. בגלל הטמפרטורה הנמוכה יש בשבתאי גם יותר עננים של אמוניה, והם לבנים. גם האובך הלבן בקטבים, העשוי מתאן, הוא תוצאה של הקרינה המועטה שמגיעה מהשמש למרחק של שבתאי.
באדיבות NASA
מערכת הטבעות יוצאת הדופן היא כמובן האטרקציה העיקרית של הפלנטה הענקית הזו. הטבעות, העשויות קרח, הן ללא ספק הבהירות והבולטות ביותר במערכת השמש, ורואים אותן מאז המצאת הטלסקופ. משימות וויאג'ר חשפו בטבעות מבנים מורכבים – "חישורים", גלים, גושים ומרווחים – שעדיין אינם מובנים לגמרי. יחד עם מיליארדי חלקיקי הטבעות מקיפים את שבתאי גם 274 ירחים ידועים. הם נעים בגודלם מטיטאן הענק, העטוף באובך ובאטמוספירת חנקן ייחודית, ועד ירחונים זעירים בקוטר של קילומטרים ספורים; כמה מהם "ירחים רועים", שמסלוליהם תוחמים את שולי הטבעות.
→ הסעיף הקודם: 7.16 תופעות געשיות באיו | הסעיף הבא: 7.18 מסע קאסיני לשבתאי ←