13.24 לצפות במותו של כוכב
אוסקר דוהלד (Duhalde) הטה את ראשו לאחור והביט בשמי הלילה. דוהלד היה מפעיל טלסקופ במצפה הכוכבים לאס-קמפאנס בצ'ילה, והוא יצא
ארכיון שנתי: 2019
קרא עוד ←
13.23 סופרנובה
בסוף חייו, ענק אדום מסיבי צורך דלק רב וכל תוצרי ההיתוך מוסעים לחלקים החיצוניים של הכוכב. בליבת הכוכב לא נותר
13.22 ננסים לבנים
כוכבים בעלי מסות שונות מתפתחים בדרכים שונות. עבור כוכבים הדומים לשמש שלנו, שלבי החיים הסופיים כוללים היווצרות ערפיליות פלנטריות ולאחריה
13.21 אובדן מסה בכוכבים
כל הכוכבים מאבדים מסה לאורך חייהם, כמות המסה שהם מאבדים קשורה לגודל הכוכב ולשלבי ההתפתחות שלו. השמש שלנו, למשל, מאבדת
13.20 כוכבים מגנטיים
כל הכוכבים הם מגנטיים. כוכבים עשויים גז חם מאוד המכונה פלזמה, שם האלקטרונים אינם קשורים אל גרעיני האטום. במצב זה,
13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
רוב הכוכבים פחות מסיביים מהשמש, ולכן הם שומרים על היסודות הכבדים שלהם ומביאים אלי הקבר. הם הופכים לגחלים צוננות, הנקראים
9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
Author: Chris Impey
9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
Author: Chris Impey
8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
אסטרואידים ושביטים הם איום פוטנציאלי, אבל הם גם הזדמנות בין-פלנטרית לטווח ארוך. יש מדענים שמעריכים שעד אמצע המאה ה-21 נכלה
8.23 פגיעות בצדק
במשך שנים רבות נראה האיום של פגיעות אסטרואידים ושביטים כמו משהו שקורה רק במקומות אחרים ובזמנים אחרים – לא משהו
8.21 איומים מהחלל
אסטרואידים ושביטים פגעו בכדור הארץ לאורך כל ההיסטוריה הגיאולוגית שלו. הפגיעות הקטנות ביותר קורות באופן קבוע, ואפילו הפכו לנושא של
8.20 אירוע טונגוסקה
בבוקר 30 ביוני 1908 אירע פיצוץ מסתורי בשמי סיביר. רועים במרחק 500 קילומטרים דיווחו על "קולות נפץ מחרישי אוזניים" ועל
6.23 ירחי מאדים
איך ידע ג'ונתן סוויפט? בסאטירה המפורסמת שלו, "מסעות גוליבר", הוא מזכיר שני ירחים של מאדים, שגילו אסטרונומים מהממלכה הדמיונית לאפוטה.
6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
הבוקר של 20 ביולי 1976 עלה קר ובהיר על מישור סלעי ושומם בשם כריסה (Chryse), בפלנטה מאדים. הבוקר הזה חל
5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
כילדים, אנו לומדים כי הרי געש, טקטוניקת הלוחות ושחיקה הם תהליכים טבעיים שעלולים להיות בעלי השפעה דרמטית על כדור הארץ,
5.17 הכחדות המוניות
עד שנת 1980 בערך התמקדו הגיאולוגים בהגדרת השכבות העיקריות ובעידנים ובתקופות הגיאולוגיים המתאימים להן. חמשת העידנים הגיאולוגיים מסתיימים בסיומת "זואיקון",
5.16 זמן גיאולוגי
כאשר גיאולוגים בתחילת המאה ה-19 החלו לבדוק את שכבות הסלע באירופה, הם הבינו כי בכל שכבה קיימים מאובנים שונים. בשכבות
5.15 מכתשי פגיעה
במבט על הירח אנו רואים עולם שונה מאוד משלנו. ללא מזג האוויר, פני השטח העתיקים שלו משמרים עדויות מזמנים רחוקים
5.14 תהליכים גיאולוגיים
המשטחים הארציים מעוצבים על ידי שלושה גורמים בסיסיים: פגיעות אסטרואידים ושביטים, שחיקה בשל זרימת נוזלים (מים על כדור הארץ) ורוח,
5.13 הרי געש
הרי געש הם לעתים קרובות מקור דרמטי ליצירת קרום חדש על פני כדור הארץ. התפרצויות געשיות מתרחשות הן מתחת למים