ב-1610 הפנה גלילאו גליליי את הטלסקופ שלו אל השמיים, ומה שראה ערער סופית את התפיסות העתיקות על השמיים. חלק מהתגליות האלה היו התצפיות שלו בצדק ובארבעת ירחיו הגדולים. כשגילה את ארבעת הירחים הגדולים של צדק, הוא הראה שיש גופים שמקיפים גוף אחר מלבד כדור הארץ. הוא גם הראה שצדק לא יכול להיות קבוע ב"ספירה גבישית" (כדור שקוף, שלפי אריסטו נשא את צדק), כי הירחים היו צריכים לחצות אותה. גלילאו עקב אחרי מסלולי ארבעת הירחים סביב צדק, והם היו חיוניים לביסוס המהפכה הקופרניקאית. כעבור שלוש מאות וחמישים שנה הם הפכו לנושא של מחקר פיזיקלי מודרני, כשפיתחנו את הטכנולוגיה לשלוח אליהם חלליות.
באדיבות teachingastronomy
הירחים הגליליים, לפי המרחק מצדק, הם: איו, אירופה, גנימד וקליסטו. לפי הגודל, מהגדול לקטן: גנימד, קליסטו, איו ואירופה. שלושת הירחים הפנימיים נעולים במסלולים שגורמים להם להסתדר בקו מדי פעם, בתהודה מסלולית ביחס של 1:2:4. כלומר, בכל פעם שגנימד, הרחוק מביניהם, מקיף את צדק פעם אחת, אירופה מקיפה אותו פעמיים, ואיו, הפנימי ביותר, ארבע פעמים. לכוחות הגאות שנוצרים מההתיישרות החוזרת הזו יש השפעות דרמטיות. איו מתחמם מהחיכוך הפנימי והופך לעולם של לבה ופעילות געשית. על פני אירופה נראים דפוסים מוזרים של סדקים ורכסים. הם נוצרים ממים, או מקרח רך, שעולים מהאוקיינוס שמתחת לקליפת הקרח של הירח אל פני השטח. גם בגנימד יש סימנים לחידוש של פני השטח.
את כל ארבעת הירחים האלה רואים בקלות במשקפת, ובעזרת תצפיות פשוטות במיקומם לאורך זמן אפשר לבדוק את חוקי קפלר. הירחים האלה לא רק הראו שמערכת השמש שונה ממה שדמיין אריסטו. הם גם שימשו לבדיקת תורת המסלולים (orbital theory) – התיאוריה שמתארת איך גופים נעים במסלולם סביב גוף אחר, ומבוססת על חוקי קפלר ועל חוק הכבידה של ניוטון. והם עוררו את הדמיון לשאול: "מה אילו צדק היה קצת גדול יותר?" כשמסתכלים על ענק הגז הזה ועל הירחים הרבים שסביבו, אפשר לקבל מושג איך אולי נראים החיים במערכת שסביב ננס חום (גוף גדול מפלנטה, אבל קטן מכדי להיות כוכב). ומעניין: צדק אינו מחמם את ירחיו באור שהוא מייצר בעצמו, אבל הוא מחמם חלק מהם בכוחות הגאות. בזכות מקור החום החלופי הזה, ייתכן שאפשר יהיה למצוא חיים באחד הירחים האלה. החללית אירופה קליפר של נאס"א, ששוגרה ב-2024, תגיע לצדק ב-2030 ותחקור את אירופה ואת האוקיינוס שמתחת לקרח שלה. החללית JUICE של סוכנות החלל האירופית, ששוגרה ב-2023, תגיע ב-2031 ותחקור במיוחד את גנימד ואת האוקיינוס שכנראה יש מתחת לפניו.
→ הסעיף הקודם: 7.14 פלנטת צדק | הסעיף הבא: 7.16 תופעות געשיות באיו ←