ספר לימוד

אסטרואידים הם גופים בין-פלנטריים סלעיים ומתכתיים. הם נמצאים בכל רחבי מערכת השמש, אבל הם נפוצים ביותר בחגורה הראשית, באזור שבין

כשאנחנו חושבים על גופים בין-פלנטריים, אנחנו נוטים לחשוב על הגדולים והבולטים שבהם: האסטרואידים הגדולים, גופי חגורת קויפר, ושביטים שנעשים בהירים

קוואואר (Quaoar) התגלה ב-2002. קוטרו כמחצית מקוטר פלוטו, והוא היה הגוף הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש מאז שהתגלה כארון, הירח

סיפורם של השביטים מתחיל לפני 4.6 מיליארד שנה, בענן הגדול של גז ואבק שממנו נוצרו השמש ומערכת השמש. השביטים נוצרו

קפלר הסביר את הסדירות של תנועת הפלנטות בעזרת מסלולים אליפטיים. הוא גילה קשר בין זמן ההקפה של פלנטה (P) לבין

מאז שהתגלה פלוטו תהו אסטרונומים אם הוא, כמו קרס, רק הראשון בקבוצה שלמה של גופים שעוד לא התגלו. האסטרונום הראשון

בעת העתיקה איש לא ידע כמה רחוקים השביטים. אנשים רבים חשבו שהם תופעות באטמוספירה של כדור הארץ. סנקה, הפילוסוף הרומי

התקדמות בשאלת ההרכב של השביטים הושגה ב-1868, כשהאסטרונום האנגלי ויליאם האגינס חקר אותם לראשונה בעזרת ספקטרוסקופ. המכשיר הזה מפרק את

אסטרונומים כבר הבינו במאה ה-18 ששביטים נעים במסלולים סביב השמש, אבל עדיין לא ידעו מה טבעו הפיזיקלי של השביט עצמו.

השביטים הם המרהיבים ביותר למראה מבין הגופים הקטנים של מערכת השמש. כשהם חולפים קרוב לכדור הארץ, הם נראים כגופים בהירים

מהיכן באות הטבעות של הפלנטות? ולמה לא לכל הפלנטות במערכת השמש יש טבעות? רוב המדענים חושבים היום שהחלקיקים שמרכיבים את

את הטבעות של שבתאי מכירים מאז המצאת הטלסקופ. היום אנחנו יודעים שלא רק לשבתאי, אלא לכל ארבע הפלנטות הענקיות יש

נסו את הטריק הבא. מלאו כוס במים עד שפתה, והניחו מעליה קלף משחק חלק. החזיקו את הקלף במקומו באצבע, והפכו

כמה כללים פשוטים מסבירים את התכונות החשובות של אטמוספירות פלנטריות, והם גם מגדירים את תחום הפלנטולוגיה ההשוואתית. אפשר להחיל את

בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ, טבעי להתחיל במערכת השמש שלנו. מערכת הכוכבים הקרובה ביותר אלינו נמצאת במרחק של כארבע

בשנות ה-60 החלו האסטרונומים להתבונן בשמיים במכשירים רגישים לאינפרה-אדום. ה"צבע" החדש הזה של האור נתן לנו מבט חדש לגמרי על

כצפוי, הטמפרטורות של הפלנטות הענקיות יורדות ככל שהן רחוקות יותר מהשמש. הקרינה שמגיעה ממקור אנרגיה קטנה ביחס הפוך לריבוע המרחק

האטמוספירות של הפלנטות הענקיות מכוסות בעננים ובאובך, כה סמיכים שאי אפשר לראות דרכם לעומק. (ממילא אין לפלנטות האלה פני שטח

האטמוספירות של הפלנטות הענקיות עשויות ברובן מימן: בין 62% ל-92% ממסתן. רוב השאר הוא הליום, ויש בהן רק עקבות זעירות

במסלולו סביב השמש, מאדים מתקרב לכדור הארץ עד 56 מיליון קילומטר, יותר מכל פלנטה אחרת מלבד נוגה. מכיוון שהוא רחוק