12.15 חוק סטפאן-בולצמן
ניתוח ספקטרום השמש, הנובע מקרינת החום של הפוטוספרה מצביע על טמפרטורה של 5700K. ניתן לראות בשמים כוכבים כחולים או
ניתוח ספקטרום השמש, הנובע מקרינת החום של הפוטוספרה מצביע על טמפרטורה של 5700K. ניתן לראות בשמים כוכבים כחולים או
הרדיוס של כוכב הוא מאפיין יסודי שלו. קשה מאוד למדוד את הרדיוס של הכוכב בהתבוננות ישירה. אנו יכולים להשתמש
החומר בחור שחור נמצא מצב יוצא דופן באופן חריג. כדי לראות עד כמה מצבו מוזר, נתחיל ברעיון של מהירות המילוט.
ניתן לתאר ולהבין מהם חורים שחורים רק באמצעות תורת היחסות של איינשטיין, אך קיומם הונח עוד לפני למעלה מ- 200
לאחר שתיאר את תורת היחסות הפרטית, החליט איינשטיין לכלול את כוח הכבידה במסגרתה. תורת היחסות הפרטית עוסקת בגופים הנעים במהירות
איינשטיין התפעל מהכוח הבלתי נראה שהזיז את מחט המצפן בהיותו ילד בן חמש בשנת 1884. הסקרנות הובילה אותו ללמוד את
מה נותר אחרי פיצוץ סופרנובה? כבר בשנת 1934, האסטרונומים האמריקאים וולטר באד ופריץ צוויקי העלו השערה כי תוצאה אפשרית עשויה
אוסקר דוהלד (Duhalde) הטה את ראשו לאחור והביט בשמי הלילה. דוהלד היה מפעיל טלסקופ במצפה הכוכבים לאס-קמפאנס בצ'ילה, והוא יצא
בסוף חייו, ענק אדום מסיבי צורך דלק רב וכל תוצרי ההיתוך מוסעים לחלקים החיצוניים של הכוכב. בליבת הכוכב לא נותר
כוכבים בעלי מסות שונות מתפתחים בדרכים שונות. עבור כוכבים הדומים לשמש שלנו, שלבי החיים הסופיים כוללים היווצרות ערפיליות פלנטריות ולאחריה
כל הכוכבים מאבדים מסה לאורך חייהם, כמות המסה שהם מאבדים קשורה לגודל הכוכב ולשלבי ההתפתחות שלו. השמש שלנו, למשל, מאבדת
כל הכוכבים הם מגנטיים. כוכבים עשויים גז חם מאוד המכונה פלזמה, שם האלקטרונים אינם קשורים אל גרעיני האטום. במצב זה,
רוב הכוכבים פחות מסיביים מהשמש, ולכן הם שומרים על היסודות הכבדים שלהם ומביאים אלי הקבר. הם הופכים לגחלים צוננות, הנקראים
→ הסעיף הקודם: 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה | הסעיף הבא: 9.13 מוצאם של הירחים ←
אסטרואידים ושביטים הם איום פוטנציאלי, אבל הם גם הזדמנות בין-פלנטרית לטווח ארוך. יש מדענים שמעריכים שעד אמצע המאה ה-21 נכלה
במשך שנים רבות נראה האיום של פגיעות אסטרואידים ושביטים כמו משהו שקורה רק במקומות אחרים ובזמנים אחרים – לא משהו
אסטרואידים ושביטים פגעו בכדור הארץ לאורך כל ההיסטוריה הגיאולוגית שלו. הפגיעות הקטנות ביותר קורות באופן קבוע, ואפילו הפכו לנושא של
בבוקר 30 ביוני 1908 אירע פיצוץ מסתורי בשמי סיביר. רועים במרחק 500 קילומטרים דיווחו על "קולות נפץ מחרישי אוזניים" ועל
איך ידע ג'ונתן סוויפט? בסאטירה המפורסמת שלו, "מסעות גוליבר", הוא מזכיר שני ירחים של מאדים, שגילו אסטרונומים מהממלכה הדמיונית לאפוטה.
הבוקר של 20 ביולי 1976 עלה קר ובהיר על מישור סלעי ושומם בשם כריסה (Chryse), בפלנטה מאדים. הבוקר הזה חל
אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.
עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.
מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.
עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.
משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

