השמש מפיקה אנרגיה עמוק בליבתה, בהיתוך גרעיני שהופך מימן לאטומים כבדים יותר. כשהאטומים מתמזגים, משתחררת אנרגיה, שיוצאת לדרך ארוכה לעבר פני השמש. לאורך הדרך האנרגיה עוברת בשתי שיטות של העברת חום: הסעה וקרינה.
מאחר שאנרגיית חום זורמת תמיד מאזורים חמים לאזורים קרים, האנרגיה של השמש נעה החוצה, מהליבה החמה אל השכבות העליונות, הקרות יותר. ברוב נפח השמש האנרגיה עוברת בעיקר בקרינה: היא עוברת דרך הגז בצורת קרינה אלקטרומגנטית, כמו שאור עובר באטמוספירה שלנו. פוטון שנוצר בתהליך ההיתוך עובר מרחק קטן בלבד, ואז נבלע או מתפזר מחלקיק בגז (בעיקר מאלקטרונים חופשיים). כך מתחיל מסע ארוך ואקראי של בליעה ופליטה מחדש, שבסופו של דבר נושא את האנרגיה החוצה. זה תהליך איטי, כי כל פליטה מחדש היא לכיוון חדש ואקראי. האזור הקרינתי מתחיל במרחק של כרבע מרדיוס השמש מהמרכז, ומשתרע עד 0.7 מרדיוס השמש, ופוטון יכול להיות זקוק ליותר מ-50,000 שנה כדי לחצות אותו.
באדיבות NASA
מעבר לאזור הקרינתי, האנרגיה יכולה לעבור מהר הרבה יותר. הפוטונים שנבלעים מחממים "כיסים" של גז, שמתחילים לעלות כמו כדורים פורחים של אוויר חם. הסעה מתרחשת כשהפרש הטמפרטורה בין אזורים חמים לאזורים קרים בנוזל או בגז גדול כל כך, שהקרינה אינה יכולה להוביל את האנרגיה החוצה מהר מספיק כדי להשוות ביניהם, ואז הפרשי הצפיפות גורמים לתנועה. בועות גדולות של גז, שהתחממו והתפשטו, נעשות דלילות מסביבתן ועולות לעבר פני השטח. שם הן מתקררות כשהן מקרינות את האנרגיה שלהן לחלל (כאור שמש), וכשהן מתקררות הן מתכווצות, הצפיפות שלהן עולה, והן שוקעות. בדיוק כך פועלת מנורת לבה: נורה בתחתית המנורה מחממת גושי שעווה, השעווה עולה ומקרינה את החום שלה בחלק העליון, הקר יותר, ואז שוקעת בחזרה ומתחילה את התהליך מחדש. וזה גם מה שקורה כשמביאים סיר מים לרתיחה.
במשך כמאה אלף השנים שהאנרגיה מפעפעת אל פני השמש, היא מתפזרת על פני שטחים גדלים והולכים. מהמרכז אל פני השטח, הטמפרטורה בשמש יורדת מ-15 מיליון קלווין לכמה אלפי קלווין בלבד. בפני השמש הנראים, הפוטוספירה, הצפיפות נמוכה מספיק כדי שהפוטונים כבר לא יתנגשו בדרכם החוצה, ומשם הם נעים בחופשיות בחלל. אחרי מסע של עשרות אלפי שנים בתוך השמש, הקטע האחרון בדרכו של האור לכדור הארץ אורך רק 8 דקות. כל קרן שמש שנוגעת בעור שלכם יצאה לדרכה בתקופה שבה בני אדם מודרניים כבר התהלכו על פני כדור הארץ.
→ הסעיף הקודם: 11.12 פנים השמש | הסעיף הבא: 11.14 התנגשויות ואטימות ←