באדיבות ויקיפדיה
אסטרונומים לומדים רבות על היקום משני תהליכים שמשלימים זה את זה: פליטה ובליעה של קרינה. באטום יחיד, פליטה מתרחשת כשאלקטרון מוריד את האנרגיה שלו ופולט פוטון: האלקטרון עובר מרמת אנרגיה גבוהה לרמה נמוכה יותר. בליעה מתרחשת כשפוטון פוגע באטום ומוסיף אנרגיה לאחד האלקטרונים: האלקטרון עובר מרמת אנרגיה נמוכה לרמה גבוהה יותר. אטומים יכולים לקבל או לאבד אנרגיה גם בהתנגשויות עם אטומים אחרים, והתוצאה זהה: אם האטום קיבל אנרגיה בהתנגשות, אחד האלקטרונים שלו עובר לרמת אנרגיה גבוהה יותר; אם איבד אנרגיה, אלקטרון עובר לרמה נמוכה יותר.
הנטייה של מערכות לשיווי משקל מודגמת היטב בזרימת חום: אנרגיה עוברת מגוף חם לגוף קר, עד ששניהם מגיעים לאותה טמפרטורה. דוגמה נוספת היא הפלנטות: הכבידה נוטה ליישר את פני השטח של פלנטה, כך שלכל הנקודות על פני השטח תהיה אותה אנרגיה פוטנציאלית כבידתית. אם תיקחו מגש עם ערימת חול ותנענעו אותו מהר, תראו איך החול מגיע לשיווי משקל ונעשה כמעט שטוח. דרך נוספת לנסח את עיקרון שיווי המשקל: גופים נוטים לעבור למצב שבו האנרגיה שלהם הנמוכה ביותר. זה קורה בכל פעם שכוס הקפה שלכם מתקררת, או כשאתם שוקעים בכיסא. ומה הקשר לאטומים? אטומים מתנהגים באותו אופן. בכל פעם שהאנרגיה של אלקטרון באטום עולה, בגלל פגיעה של פוטון או של אטום אחר, הוא "מנסה" לחזור למצב האנרגיה הנמוך ביותר שלו על ידי פליטת פוטון.
→ הסעיף הקודם: 10.13 עקרון אי-הוודאות | הסעיף הבא: 10.15 קווים ופסי פליטה ←