דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

10.17 חוקי קירכהוף

גוסטב רוברט קירכהוף (1824–1887), פיזיקאי גרמני שתרם רבות להבנת המעגלים החשמליים (חוקי קירכהוף) ולאנליזה הספקטרלית.
באדיבות ויקיפדיה

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 גילה הפיזיקאי הגרמני גוסטב קירכהוף במעבדה את התנאים שיוצרים את שלושת הסוגים של ספקטרום: ספקטרום רציף, קווי בליעה וקווי פליטה. כשהביט דרך הספקטרוסקופ שלו בלהבה שהכילה נתרן, על רקע כהה, הוא ראה קו פליטה צהוב חזק. אבל כשהחליף את הרקע בקרן חזקה של אור שמש שעברה דרך אותה להבה, הוא ראה קו בליעה חזק באותו אורך גל צהוב בדיוק. בשני המקרים הקווים נוצרו באטומי הנתרן הגזיים שבלהבה.

מהתצפיות במעבדה הסיק קירכהוף שלושה חוקים פיזיקליים, שנקראים חוקי הקרינה של קירכהוף:
1. מוצק, נוזל או גז צפוף שחוממו מספיק זוהרים בספקטרום חלק ורציף.
2. גז דליל וחם פולט רק אורכי גל מסוימים, בהירים וצרים, שנקראים קווי פליטה. כל יסוד פולט קבוצה אופיינית של קווי פליטה.
3. גז קר, שנמצא בין הצופה לבין מקור חם בעל ספקטרום רציף, בולע אורכי גל מסוימים, ויוצר קווי בליעה צרים בספקטרום שהצופה רואה.

מה קורה ברמה התת-אטומית בגז חם? אפשר לחשוב על רמות האנרגיה של האלקטרונים כעל סולם, שהאנרגיה בו עולה כלפי מעלה. השלבים של הסולם הם רמות האנרגיה הנפרדות, המקוונטטות. השלב הנמוך ביותר הוא מצב היסוד; כל הרמות שמעליו נקראות מצבים מעוררים, והמרווחים בין השלבים קטנים ככל שהאנרגיה עולה. מתחת לשלב העליון, האלקטרון יכול להימצא רק ברמות האנרגיה המקוונטטות – הוא קשור לאטום. מעל השלב העליון, האנרגיה של האלקטרון יכולה להשתנות באופן רציף: אלקטרונים כאלה אינם קשורים לאטום, והם נקראים אלקטרונים חופשיים.

לכל יסוד יש קווים ספקטרליים אופייניים, שהם כמו "טביעת האצבע" שלו. באיור: הקווים הספקטרליים של מימן. אלקטרונים באטום בולעים ופולטים אנרגיה בעיקר בצורת פוטונים.
באדיבות ויקיפדיה

התנועות המיקרוסקופיות הבלתי פוסקות של אטומים ומולקולות יוצרות ספקטרום חלק של קרינת חום. אורך הגל שבו הקרינה חזקה ביותר מגלה את הטמפרטורה, לפי חוק וין. אם חומר חם מספיק כדי שהאלקטרונים לא יהיו קשורים לגרעין, האנרגיות שלהם יכולות להיות בכל ערך בטווח רציף, והאלקטרונים החופשיים האלה פולטים ספקטרום חלק, בלי קווים. חוט הלהט של נורה הוא דוגמה לכך. אפשר לשחרר את האלקטרונים בגז מהגרעין האטומי באנרגיה של פוטונים, או בהתנגשויות עם חלקיקים אנרגטיים אחרים. הספקטרום הרציף והחלק של השמש מגלה שה"שפה" שלה היא שכבה של גז חם. זכרו שחוק וין מאפשר לקבוע את הטמפרטורה של גוף לפי הקרינה החזקה ביותר שלו: אורך הגל של הקרינה החזקה ביותר של השמש מגלה שהטמפרטורה של פני השמש היא כ-5,800 קלווין.

קווי פליטה נוצרים כשהגז חם מספיק כדי שהאלקטרונים יהיו במצבים מעוררים, אבל לא חם מספיק כדי שכל האלקטרונים ישתחררו. באנלוגיה של הסולם: כל אלקטרון שיורד משלב גבוה לשלב נמוך פולט פוטון באורך גל מסוים, וכל ירידה שונה מתאימה להפרש אנרגיה מסוים. האנרגיה שהאלקטרון איבד מופיעה כפוטון, ומכלול הדרכים שבהן האלקטרון יכול לאבד אנרגיה יוצר קבוצה של קווי פליטה חדים. שלט ניאון הוא דוגמה מוכרת: גז הניאון שבשפופרת הזכוכית מעורר (כלומר מקבל אנרגיה) בזרם חשמלי. כשהאלקטרונים המעוררים יורדים חזרה למצבי אנרגיה נמוכים יותר, הם פולטים פוטונים באנרגיות מסוימות. הצבע הטהור של הניאון מבטא את העובדה שהקרינה שלו מרוכזת בכמה קווי פליטה אדומים. לגזים אחרים יש קבוצות משלהם של קווי פליטה: חשבו על האור הכחלחל של פנסי רחוב שמכילים אדי כספית, על האור הצהבהב של פנסי נתרן, או על הזוהר הוורוד העז של שלט ניאון.

שלושת סוגי הספקטרום לפי קירכהוף:
1. ספקטרום רציף
2. ספקטרום פליטה של גז חם
3. ספקטרום בליעה של גז קר
באדיבות אוניברסיטת קורנל

קווי בליעה נוצרים בגז קר יותר, כשהאלקטרונים נמצאים במצב היסוד או קרוב אליו. כשמקור חם של קרינה מאיר את הגז הקר, מגיעים אליו פוטונים בטווח רציף וחלק של אנרגיות. אבל פוטון נבלע רק אם האנרגיה שלו מתאימה להפרש בין שתי רמות אנרגיה של אלקטרון. באנלוגיה של הסולם: פוטון נבלע אם הוא יכול להעלות אלקטרון לשלב גבוה יותר, וכל עלייה אפשרית מתאימה לאורך גל אחר של פוטון שיכול להיבלע. מאחר שהאנרגיה הזו נגרעת מהקרינה שמגיעה, נוצר מחסור בפוטונים באורכי גל מסוימים. פוטונים באורכי הגל האלה נפלטים שוב כשהאלקטרונים המעוררים יורדים בחזרה, אבל הפעם לכל הכיוונים, כולל בחזרה לעבר המקור. התוצאה: הקרינה באורכי הגל האלה נגרעת מאור המקור, ובספקטרום מופיעים קווים כהים. השכבה החיצונית, הקרה יותר, של פני השמש היא דוגמה לכך.

קירכהוף עצמו מצא שלקווי הבליעה ולקווי הפליטה של גז מסוים יש אותם אורכי גל. זה הגיוני, כי בשני התהליכים מעורבות אותן רמות אנרגיה של האלקטרונים. מה שרואים תלוי בטמפרטורה ובצפיפות של הגז ביחס לקרינה שמגיעה מאחוריו, כמו שאומר החוק השלישי. מאוחר יותר הוכנס בחוקי קירכהוף תיקון חשוב: ספקטרום בליעה אינו חייב להיווצר בגז שנמצא לפני המקור של הספקטרום הרציף, או בגז קר ממנו – הוא יכול להיווצר באותו גז שיוצר את הספקטרום הרציף. הסיבה: באותו גז, אלקטרונים יכולים לעלות ברמות האנרגיה בחלק מהאטומים (וליצור קווי בליעה), ובמקביל אלקטרונים חופשיים יכולים להיקשר לאטומים אחרים (וליצור את הספקטרום הרציף). שכבות כאלה של גז פולט אור הן פני השטח הנראים, החדים, של השמש.

אסטרונומים יוצרים בדרך כלל ספקטרום כשהם מפרקים את האור של הגוף כולו. אבל אפשר לקבל מידע ספקטרלי מפורט יותר בדרך אחרת: לצלם תמונה דרך מסנן, כך שרק תחום צר של אורכי גל נקלט. אם התחום הצר הזה ממוקד במבנה ספקטרלי מסוים, מקבלים מפה של התנאים הפיזיקליים שיוצרים את המעבר הזה. למשל, יש מימן בכל פני השמש, אבל אם מביטים בשמש דרך מסנן שמעביר רק את התחום הצר המתאים, מקבלים מפה של האזורים שבהם הטמפרטורה והצפיפות בדיוק מתאימות לכך שאטומי המימן יפלטו את קו הפליטה Hα.

→ הסעיף הקודם: 10.16 ספקטרום בליעה ופליטה  |  הסעיף הבא: 10.18 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי ←

« הקודם
הבא »
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.6 אומדן
  • 1.7 ממדים
  • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
  • 1.12 סימון מדעי
  • 1.19 בדיקת השערות
  • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.21 תיאוריות מדעיות
  • 1.22 מערכות ידע
  • 1.25 מחקר מדעי מודרני
  • 1.27 האסטרונומיה כמדע
  • 1.28 קנה מידה בחלל
  • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
  • 1.5 שגיאות מדידה
  • 1.8 מסה, אורך וזמן
  • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
  • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
  • 1.13 דרכים להצגת נתונים
  • 1.14 לוגיקה
  • 1.15 מתמטיקה
  • 1.16 גאומטריה
  • 1.17 אלגברה
  • 1.18 לוגריתמים
  • 1.23 תרבות המדע
  • 1.24 הדמיות ממוחשבות
  • 1.26 תחומי האסטרונומיה
  • 1.29 קנה מידה בזמן
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 הסיבה לעונות השנה
  • 2.6 סולם הבהירות
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי הירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 חלוקת הזמן
  • 2.14 לוחות שנה שמשיים וירחיים
  • 2.15 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.20 האסטרונומיה היוונית
  • 2.21 אריסטו והקוסמולוגיה הגאוצנטרית
  • 2.12 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.13 חודש סינודי וחודש כוכבי
  • 2.16 סטונהנג'
  • 2.17 מצפים עתיקים
  • 2.18 ספירה ומדידה
  • 2.19 אסטרולוגיה
  • 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית
  • 2.23 התקופה האפלה
  • 2.24 האסטרונומיה הערבית
  • 2.25 האסטרונומיה ההודית
  • 2.26 האסטרונומיה הסינית
  • 2.27 האסטרונומיה של המאיה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהה
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי העולמות
  • 3.14 הולדת המדע המודרני
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה המידה של מערכת השמש
  • 3.17 רעיון המסע בחלל
  • 3.19 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.20 הנחיתות על הירח
  • 3.21 תחנת החלל הבינלאומית
  • 3.22 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.23 טיסות חלל מסחריות
  • 3.24 עתיד חקר החלל
  • 3.18 מסלולים
  • 3.25 החיים בחלל
  • 3.26 הירח, מאדים והלאה
  • 3.27 חברות אנושיות בחלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 הפיזיקה היוונית הקדומה
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי הצבירה של החומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.17 קרינת חום
  • 4.18 חוק וין
  • 4.19 קרינה מפלנטות ומכוכבים
  • 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים
  • 4.16 העברת חום
  • 4.21 תהליכים אקראיים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
  • 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ
  • 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר
  • 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ
  • 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח
  • 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח
  • 5.24 כוחות גאות
  • 5.25 השפעות של כוחות גאות
  • 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה
  • 5.27 פני הירח
  • 5.28 קרח על הירח
  • 5.29 מוצא הירח
  • 5.30 בני אדם על הירח
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 אי-ודאות במדידה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקי הגז
  • 7.3 עננים בענקי הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקי הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקי הגז
  • 7.6 היש חיים בענקי הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקי הגז
  • 7.11 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.12 גבול רוש
  • 7.15 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.17 משימת וויאג'ר
  • 7.18 פלנטת צדק
  • 7.19 הירחים הגליליאניים
  • 7.24 תופעות געשיות באיו
  • 7.25 שבתאי
  • 7.26 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.27 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.29 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.30 אורנוס
  • 7.32 נפטון
  • 7.10 המבנה של מערכות הטבעות
  • 7.13 תהודה והרמוניות
  • 7.14 כוחות גאות במערכת השמש
  • 7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים
  • 7.20 גנימד, ירח של צדק
  • 7.21 אירופה, ירח של צדק
  • 7.22 קליסטו, ירח של צדק
  • 7.23 איו, ירח של צדק
  • 7.28 אנקלדוס, ירח של שבתאי
  • 7.31 מירנדה, ירח של אורנוס
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.4 מבנה גרעין השביט
  • 8.5 הכימיה של השביט
  • 8.6 ענן אורט וחגורת קויפר
  • 8.7 חגורת קויפר
  • 8.8 מסלולי השביטים
  • 8.9 מהלך חיי שביט
  • 8.10 הגופים הגדולים בחגורת קויפר
  • 8.11 מטאורים וממטרי מטאורים
  • 8.13 אסטרואידים
  • 8.15 צורת האסטרואידים
  • 8.20 אירוע טונגוסקה
  • 8.21 איומים מהחלל
  • 8.23 פגיעות בצדק
  • 8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
  • 8.3 תצפיות מוקדמות בשביטים
  • 8.12 הפרעות כבידתיות
  • 8.14 סקרים של אסטרואידים שחוצים את מסלול כדור הארץ
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית השמש
  • 9.9 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.10 התלכדות ויצירת הגופים במערכת השמש
  • 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.8 למה קרסה ערפילית השמש?
  • 9.12 שדות מגנטיים בפלנטות
  • 9.13 מוצאם של הירחים
  • 9.14 הגופים הקטנים והיווצרות מערכת השמש
  • 9.15 התפתחות הדרגתית וכמה קטסטרופות
  • 9.16 כאוס ודטרמיניזם
  • 9.17 פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • 9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.19 גילוי פלנטות בשיטת דופלר
  • 9.20 גילוי פלנטות בשיטת המעבר
  • 9.21 משימת קפלר
  • 9.22 גילוי ישיר של פלנטות
  • 9.23 תכונות הפלנטות החוץ-שמשיות
  • 9.24 מה מלמדים הסקרים של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.25 העתיד של חיפוש הפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה האלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.14 קווים ספקטרליים
  • 10.15 קווים ופסי פליטה
  • 10.16 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.17 חוקי קירכהוף
  • 10.18 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.19 הטלסקופ
  • 10.20 הטלסקופ האופטי
  • 10.21 גלאים אופטיים
  • 10.22 אופטיקה אדפטיבית
  • 10.11 ספקטרום תרמי
  • 10.12 תורת הקוונטים
  • 10.13 עקרון אי-הוודאות
  • 10.23 עיבוד תמונה
  • 10.24 מידע דיגיטלי
  • 10.25 טלסקופי רדיו
  • 10.26 טלסקופים בחלל
  • 10.27 טלסקופ החלל האבל
  • 10.28 אינטרפרומטריה
  • 10.29 שטח איסוף וכושר הפרדה
  • 10.30 מצפים בחזית המחקר
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.18 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.19 כתמי השמש
  • 11.14 התנגשויות ואטימות
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 שטף ובהירות נראית
  • 12.6 בהירות מוחלטת
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 פרלקסה של כוכבים
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטרלי
  • 12.11 טמפרטורה וסוג ספקטרלי
  • 12.13 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.14 נגיהות של כוכבים
  • 12.15 הגודל של כוכבים
  • 12.16 חוק סטפן-בולצמן
  • 12.17 מסת כוכבים
  • 12.12 הרכב הכוכבים
  • 12.18 שיווי משקל הידרוסטטי
  • 12.19 מיון כוכבים
  • 12.20 דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
  • 12.21 מדגם לפי נפח ומדגם לפי בהירות
  • 12.22 כוכבים בגדלים שונים
  • 12.23 להבין את הסדרה הראשית
  • 12.24 מבנה הכוכבים
  • 12.25 התפתחות כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת הלידה והמוות של כוכבים
  • 13.3 שכיחות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 כוכבים מפותחים
  • 13.18 ענקים אדומים
  • 13.19 כוכבים בענף האופקי ובענף הענקים האסימפטוטי
  • 13.20 כוכבים משתנים
  • 13.16 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.21 כוכבים מגנטיים
  • 13.22 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.24 ננסים לבנים
  • 13.25 סופרנובה
  • 13.26 לצפות במותו של כוכב
  • 13.28 כוכבי נייטרונים ופולסרים
  • 13.29 תורת היחסות הפרטית
  • 13.30 תורת היחסות הכללית
  • 13.31 חורים שחורים
  • 13.32 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.23 ערפיליות פלנטריות
  • 13.17 יצירת היסודות הכבדים
  • 13.27 סופרנובה 1987A
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 בני לוויה של כוכבים
  • 14.3 מערכות של כוכבים כפולים
  • 14.4 כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.5 העברת מסה בכוכבים כפולים
  • 14.6 כוכבים כפולים ומסות של כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות כפולות אקזוטיות
  • 14.10 איך נוצרים כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.11 הסביבה של הכוכבים
  • 14.12 התווך הבין-כוכבי
  • 14.13 השפעת החומר הבין-כוכבי על אור הכוכבים
  • 14.9 התפרצויות קרינת גמא
  • 14.14 המבנה של התווך הבין-כוכבי
  • 14.15 הכחדה והאדמה בגלל אבק
  • 14.16 קבוצות של כוכבים
  • 14.17 צבירים פתוחים
  • 14.18 צבירים כדוריים
  • 14.19 מרחקים לקבוצות של כוכבים
  • 14.20 הגיל של קבוצות כוכבים
  • 14.21 המבנה של שביל החלב
  • 14.22 ויליאם הרשל
  • 14.23 איזוטרופיה ואנאיזוטרופיה
  • 14.24 מיפוי שביל החלב
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דיסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים ספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.9 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.10 היווצרות גלקסיית שביל החלב
  • 15.11 גלקסיות
  • 15.12 הוויכוח בין שאפלי לקרטיס
  • 15.15 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
  • 15.8 החור השחור במרכז הגלקסיה
  • 15.13 אדווין האבל
  • 15.14 מרחקים לגלקסיות
  • 15.16 סיווג גלקסיות
  • 15.17 גלקסיות ספירליות
  • 15.18 גלקסיות אליפטיות
  • 15.19 גלקסיות עדשתיות
  • 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות
  • 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות
  • 15.22 הקבוצה המקומית
  • 15.23 זמן מעבר האור
  • 15.24 גודל ונגיהות של גלקסיות
  • 15.25 יחס מסה–אור
  • 15.26 חומר אפל בגלקסיות
  • 15.27 הכבידה של גופים רבים
  • 15.28 התפתחות גלקסיות
  • 15.29 יחסי גומלין בין גלקסיות
  • 15.30 היווצרות גלקסיות
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 היסט לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט לאדום קוסמולוגי
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 הקשר בין היסט לאדום למרחק
  • 16.6 מדדי מרחק לגלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 המבנה של היקום בקנה מידה גדול
  • 16.13 חומר אפל בקנה המידה הגדול ביותר
  • 16.14 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.16 גלקסיות פעילות
  • 16.18 גילוי הקוואזרים
  • 16.19 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.23 קוואזרים ככלי לחקר היקום
  • 16.22 מקור האנרגיה של הקוואזרים
  • 16.24 ההיסטוריה של יצירת הכוכבים ביקום
  • 16.10 התקבצות של גלקסיות
  • 16.11 צבירי גלקסיות
  • 16.12 סקירה של המבנה בקנה מידה גדול
  • 16.17 גלקסיות רדיו
  • 16.20 סוגים של עדשות כבידה
  • 16.21 התכונות של קוואזרים
  • 16.25 ההיסטוריה של התפשטות היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קדומות
  • 17.3 תורת היחסות והקוסמולוגיה
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העיקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת היסודות הקוסמית
  • 17.8 קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות המרחב
  • 17.11 אבולוציה קוסמית
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
  • 17.13 הצפיפות הקוסמית הממוצעת
  • 17.14 הצפיפות הקריטית
  • 17.15 חומר אפל ואנרגיה אפלה
  • 17.16 גיל היקום
  • 17.17 קוסמולוגיה מדויקת
  • 17.18 עתידו של תוכן היקום
  • 17.19 גורל היקום
  • 17.20 חלופות למודל המפץ הגדול
  • 17.21 מרחב-זמן
  • 17.22 חלקיקים וקרינה
  • 17.23 היקום המוקדם מאוד
  • 17.24 מסה ואנרגיה ביקום המוקדם
  • 17.25 חומר ואנטי-חומר
  • 17.26 כוחות הטבע
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.31 גבולות הידע
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר ויורי
  • 18.7 העולם שלפני ה-RNA
  • 18.8 עולם ה-RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.14 פסיכרופילים
  • 18.21 חשיבות המים לחיים
  • 18.24 DNA ותורשה
  • 18.28 ברירה טבעית
  • 18.32 השערת גאיה
  • 18.33 החיים והסביבה הקוסמית
  • 18.13 תרמופילים
  • 18.15 קסרופילים
  • 18.16 הלופילים
  • 18.17 ברופילים
  • 18.18 אצידופילים
  • 18.19 אלקליפילים
  • 18.20 יצורים עמידים לקרינה
  • 18.22 מערכות הידרותרמיות
  • 18.23 צורן לעומת פחמן
  • 18.25 החיים כמידע דיגיטלי
  • 18.26 ביולוגיה סינתטית
  • 18.27 חיים במחשב
  • 18.29 עץ החיים
  • 18.30 אבולוציה ותבונה
  • 18.31 תרבות וטכנולוגיה
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרוביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.11 האם אנחנו לבד?
  • 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.21 איפה הם?
  • 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר
  • 19.7 לוול והתעלות במאדים
  • 19.8 המשמעות של חיים במאדים
  • 19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש
  • 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)
  • 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.14 משוואת דרייק
  • 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.17 זיהוי של מסר
  • 19.19 השאלה של פרמי
  • 19.20 העיקרון האנתרופי
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד