זה נשמע מופרך, אפילו מגוחך. בתקופה שבה בקושי עומדים בעלות של משימה להחזרת דגימות ממאדים, יש אנשים שחולמים להפוך את הפלנטה האדומה לירוקה. ב-2001 הם נפגשו בכנס בנושא "הפיזיקה והביולוגיה של הפיכת מאדים לראוי למגורים". אחד ממארגני הכנס, חוקר הפלנטות כריס מקיי, מבין שצריך להתחיל בקטן. "הייתי רוצה לראות את נאס"א שולחת זרע למאדים ומנסה לגדל ממנו צמח", אמר. גידול של צמח פורח בתנאים הטבעיים של מאדים יהיה סמל רב עוצמה להתפשטות האנושות אל מעבר לכדור הארץ. אבל החזון גדול בהרבה: לשנות את הפלנטה כולה כך שנוכל לחיות בה. הפיכת פלנטה אחרת לדומה לכדור הארץ נקראת טרפורמינג (מלטינית: terra = ארץ). הבעיה האמיתית היא הטמפרטורה. התרמוסטט של מאדים תקוע על מינוס 55 מעלות צלזיוס, וצריך למצוא דרך לחמם אותו. התחבולה המתבקשת היא לעורר אפקט חממה דוהר, על ידי אידוי הפחמן הדו-חמצני הקפוא בכיפות הקוטב. אבל מאדים לא יכול לשחרר את הפחמן הדו-חמצני שלו בלי שיתחמם קודם. זו מלכודת קלאסית: כדי להתחמם צריך פחמן דו-חמצני, וכדי לשחרר פחמן דו-חמצני צריך להתחמם.
סטודנטית לתואר ראשון ב-MIT בשם מרגריטה מרינובה מצאה דרך לצאת מהמבוי הסתום. יחד עם האסטרוביולוג כריס מקיי היא הציעה להתחיל את החימום בעזרת גזים מלאכותיים מסוג פרפלואורופחמנים (PFC). אלה גזי חממה יעילים במיוחד, שנשארים באטמוספירה זמן רב. הם גם אינם משפיעים על יצורים חיים או על שכבת האוזון. כמה זמן זה ייקח? מרינובה ערכה חישובים גסים. מאה מפעלים לייצור PFC, שכל אחד מהם צורך אנרגיה של כור גרעיני טיפוסי, יעלו את הטמפרטורה של מאדים במעלה אחת כל חמש עשרה שנים. בעזרת הפחמן הדו-חמצני שיתאדה בדרך, יידרשו 500 עד 600 שנים כדי להעלות את הטמפרטורה בכל הפלנטה מעל נקודת הקיפאון של מים. אפשר גם לחמם את מאדים בעזרת מראה ענקית בחלל, שתכוון אור אל הקוטב הדרומי. זה נשמע שאפתני עד בלתי אפשרי, אבל 200,000 הטונות של אלומיניום שנדרשים לכך הם כמות שהעולם מייצר היום בפחות משבוע, ואפשר לכרות ולייצר אותם בחלל. אם הטמפרטורה בקוטב תעלה ב-5 מעלות בלבד, הפחמן הדו-חמצני יתאדה ויביא את מאדים לנקודת המפנה של התחממות גלובלית. התופעה שמסוכנת כל כך בכדור הארץ עובדת כאן לטובת מי שמבקשים לשנות את מאדים.
כל העבודה הזו היא רק הכנה להפיכת הפלנטה לירוקה. בשלב הזה מאדים יהפוך לבן דוד של כדור הארץ הקר שלפני הקמבריון (לפני יותר מחצי מיליארד שנה), שמתאים רק לקשוחים ביותר מבין האקסטרמופילים – יצורים שחיים בתנאי קיצון. צמחים ובעלי חיים מוכרים לא יוכלו לשרוד שם. נדרשים עוד שני צעדים ענקיים. הראשון הוא יצירה של ביוספירה אנאירובית (שאינה זקוקה לחמצן) המווסתת את עצמה. יש כמה יצורים מועמדים להיות המתיישבים הראשונים במאדים. סוג אחד של חיידק כחול (ציאנובקטריה), בעל השם המסורבל כרואוקוקידיופסיס (Chroococcidiopsis), נמצא בכדור הארץ בתנאי קור, יובש ומליחות קיצוניים כל כך, שלעיתים קרובות הוא היחיד ששורד בהם. חיידק כחול אחר, מטאיה (Matteia), מסוגל להמיס סלע ולקדוח בו, לקבע חנקן ולשחרר פחמן דו-חמצני. ויש גם את דינוקוקוס רדיודורנס (Deinococcus radiodurans). החיידק הזה יכול לשרוד מנת קרינה גדולה פי מאה מזו שהייתה הורגת אדם בתוך דקות. הוא שומר כמה עותקים של ה-DNA שלו, ולכן יכול לתקן נזקים במהירות. לחיידקים הטבעיים אפשר להוסיף זנים מהונדסים גנטית. המטרה תהיה לבסס ביוספירה ולשחרר מספיק חמצן, חנקן ופחמן דו-חמצני כדי להעלות את הלחץ האטמוספירי מ-0.7% מהלחץ בגובה פני הים בכדור הארץ, כמו היום, ל-2% או 3%.
הצעד השני הוא להכניס צמחים ולעבות את האטמוספירה עד שאפשר יהיה לנשום אותה. ייצור של טריליוני מטרים מעוקבים של אוויר אינו עניין של מה בכך! שינויים רבים יתרחשו בבת אחת. מים יחצבו נהרות ויגרמו לבליה. תתחיל להיווצר קרקע, שתשנה את פני השטח – היום הם עשויים רגוליט, סלע שנכתש לאבקה בפגיעות מטאוריטים. כשיפעלו במאדים מחזורים כימיים וביולוגיים חדשים ומורכבים, שונים מאלה של כדור הארץ, יהיה קשה מאוד לחזות את התנאים שייווצרו בפועל. כריס מקיי חושב שהצעד הראשון אפשרי בקצת יותר ממאה שנה, אבל השני עשוי להימשך אלפי שנים, ואפילו עשרות אלפי שנים.
מי שמתכננים טרפורמינג מתעלמים לעיתים קרובות מהעלות והקושי של הובלת כל חיידקי ה"התחלה" והצמחים מכדור הארץ. חלופה מסקרנת היא לבנות מפעל חמצן שמשכפל את עצמו. יחידת "זרע" אחת במשקל 100 טונות תייצר חמצן בחימום הסלע, שמכיל תחמוצות של צורן, ברזל, סידן, טיטניום ואלומיניום. אחר כך היא תשתמש במתכות שנכרו מאותה קרקע כדי לבנות העתקים של עצמה. מחקר של נאס"א הראה שמפעל בהספק של מגה-ואט אחד, שמשכפל את עצמו פעם בשנה, יכול לייצר אטמוספירה שאפשר לנשום בתוך כמה מאות שנים. וכתוצר לוואי, רשת המפעלים תייצר אלף טריליון טונות של מתכות מזוקקות, ורשת חשמל מבוזרת של מיליארד מגה-ואט, שמתקנת את עצמה וזמינה לשימושים תעשייתיים אחרים. השאיפות של מי שרוצים לעשות טרפורמינג למאדים אינן צנועות!
→ הסעיף הקודם: 6.20 שינויי אקלים במאדים | הסעיף הבא: 6.22 חיים במאדים ←