
באדיבות ויקיפדיה
ככל שהשדה המגנטי של כדור הארץ והאינטראקציה שלו עם רוח השמש הובנו טוב יותר, תצפיות בפלנטות אחרות רמזו שיש להן תכונות דומות. רק שנתיים אחרי ששוגר הלוויין המלאכותי הראשון, גילה האסטרונום פרנק דרייק קרינה אלקטרומגנטית מאלקטרונים שסביב צדק. הוא שיער שלצדק יש שדה מגנטי, שלוכד אלקטרונים ויונים – כמו שהשדה המגנטי של כדור הארץ לוכד חלקיקים טעונים מרוח השמש בחגורות ואן אלן. אבל רק ב-1973, כשהחללית פיוניר 10 חלפה ליד צדק, התבררו הגודל והעוצמה העצומים של השדה המגנטי שלו. "עוצמת המגנט" של צדק (המומנט המגנטי שלו) גדולה פי כ-20,000 מזו של כדור הארץ, והשדה שלו משתרע הרחק לחלל. אילו יכולנו לראות מכדור הארץ את המגנטוספירה של צדק, היא הייתה נראית בשמי הלילה גדולה כמה מונים מהירח המלא.
כדי שייווצר שדה מגנטי, צריך זרם חשמלי בתוך הפלנטה. בשביל זה צריכים להתקיים בה שני תנאים: ליבה נוזלית שמוליכה חשמל, וקצב סיבוב משמעותי. בפלנטות הארציות, הליבה המוליכה עשויה כנראה ברזל מתכתי, מעורב כנראה במעט גופרית או ניקל, שמורידים את נקודת ההיתוך. גם המימן המתכתי שבפנים ענקי הגז מוליך חשמל. הסיבוב של הפלנטה, יחד עם זרמי ההסעה, יוצר בליבה מערבולות, שמייצרות את השדה המגנטי.

מכיוון ששדות מגנטיים נחלשים ביחס הפוך לחזקה השלישית של המרחק (ולא לריבוע המרחק, כמו קרינה או כבידה), ירחים שקרובים לפלנטה מושפעים מהם לעיתים קרובות מאוד. הירח איו, למשל, מקיף את צדק במרחק של כשישה רדיוסים של צדק בלבד. הפעילות הגעשית העזה באיו משחררת גופרית, חמצן וגזים אחרים. כשאיו נע בשדה המגנטי של צדק, החלקיקים האלה נסחפים ומיוננים, ואיו משאיר אחריו שובל של חלקיקים טעונים, שיוצרים "טבעת" בצורת סופגנייה של קרינה, שמסוכנת לחלליות. התנועה של איו בשדה המגנטי של צדק יוצרת זרם חשמלי עצום בין הפלנטה לירח – בהספק של כשני טריליון ואט! כשחלקיקים טעונים מאיו נעים לאורך הזרם הזה, הם פוגעים באזורי הקטבים של הפלנטה הענקית, ויוצרים זוהרי קוטב עצומים, שאפשר לראות בטלסקופים מכדור הארץ.

שבתאי היא הפלנטה היחידה שהשדה המגנטי שלה מכוון בדיוק כמו ציר הסיבוב שלה. ברוב הפלנטות, כמו בכדור הארץ, השדה המגנטי נטוי ביחס לציר הסיבוב. השדה של שבתאי חלש בהרבה מזה של צדק, אבל עדיין חזק כמעט פי 600 מזה של כדור הארץ (בעוצמת המגנט כולו). גם הירח הגדול טיטאן משפיע על השדה המגנטי של שבתאי, בדומה לאינטראקציה בין איו לצדק: חנקן באטמוספירה העליונה של טיטאן מיונן ונלכד במגנטוספירה של שבתאי, ויוצר חגורות של חלקיקים טעונים.
וויאג'ר 2 גילתה שדות מגנטיים גם באורנוס ובנפטון. באורנוס ובנפטון אין לחץ מספיק כדי שייווצר מימן מתכתי, ולכן החומר המוליך בתוכם הוא כנראה אחר: לפי ההשערה המקובלת, השדות נוצרים בשכבה של "קרחים" נוזליים ומוליכים – מים ואמוניה מיוננים – בעומק הפלנטות. השדות האלה מכוונים באופן מוזר מאוד: הם נטויים מאוד ביחס לצירי הסיבוב של הפלנטות (כ-60 מעלות באורנוס וכ-46 מעלות בנפטון), והם גם מוסטים ממרכזי הפלנטות – באורנוס בכשליש מהרדיוס, ובנפטון בכמחצית הרדיוס.
→ הסעיף הקודם: 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה | הסעיף הבא: 9.13 מוצאם של הירחים ←

