דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

17.6 התפשטות היקום

לפי מודל המפץ הגדול, היקום התפשט ממצב צפוף וחם מאוד, והוא ממשיך להתפשט גם היום.

יחס האבל הוא הראיה העיקרית שלנו להתפשטות היקום. כשאיינשטיין, למטר ואחרים פתרו את המשוואות של תורת היחסות הכללית, הם יכלו לתאר איך גודל היקום השתנה עם הזמן. האסטרונומים מסמנים באות R את קנה המידה, או הגודל, של היקום בכל רגע. אפשר לחשוב על R כעל גודל היקום, אבל ליתר דיוק הוא מייצג את המרחק בין שני מקומות כלשהם שרחוקים זה מזה. לפי העיקרון הקוסמולוגי, כל שתי נקודות מתרחקות זו מזו באותו קצב. לכן כל ההיסטוריה של היקום מתוארת על ידי האופן שבו R משתנה עם הזמן. מכיוון שהיקום מתפשט, R גדל ברציפות כבר מיליארדי שנים. זכרו ש-R מתאר את התפשטות המרחב, שנושאת את הגלקסיות זו מזו – הגלקסיות עצמן אינן מתפשטות. הגלקסיות הן רק סמנים של המרחב המתפשט.

התפשטות המרחב מאפשרת להגדיר היטב את ההיסט לאדום הקוסמולוגי. אם R הוא קנה המידה של היקום ברגע כלשהו ו-R0 הוא קנה המידה שלו היום, ההיסט לאדום הוא היחס בין קנה המידה של היום לקנה המידה של אז, פחות אחת. בנוסחה: z = (R0 / R) − 1. אזורים קרובים אלינו במרחב אנחנו רואים כפי שהם עכשיו, ולכן R = R0 ו-z = 0. זכרו שמבט למרחק בחלל הוא מבט לאחור בזמן. בעבר היה היקום קטן יותר, ולכן לאזור רחוק R < R0 ו-z > 0. מבחינה מושגית, האור יצא מהעצמים הרחוקים כשהיקום היה קטן יותר, ומאז הגלים נמתחו בגלל התפשטות המרחב. עכשיו אפשר לקשר את התפשטות המרחב להיסט לאדום של גלקסיות וקוואזרים רחוקים. האור מגלקסיה רחוקה אולי נפלט כשהיקום היה בחצי מגודלו היום. לפי ההגדרה שלמעלה, R0 = 2R ו-z = 1. האור מהקוואזר הרחוק ביותר נפלט כשהיקום היה כשמינית מגודלו היום; במקרה הזה R0 = 8R ו-z = 7. אור עתיק הוא אור שהאדים בגלל התפשטות המרחב.

דיאגרמת האבל: הקשר בין מהירות ההתרחקות למרחק של גלקסיות, לפי מדידות של סופרנובות.

מה הקשר בין ההיסט לאדום הקוסמולוגי לאפקט דופלר? היסט לאדום שנגרם מאפקט דופלר מוגדר כ-z = Δλ / λ, כאשר Δλ הוא ההפרש בין אורך הגל הנצפה לאורך הגל שנפלט. ההיסט לאדום הקוסמולוגי הוא z = (R0 − R) / R = ΔR / R, כאשר ΔR הוא ההפרש בין קנה המידה של היקום היום לקנה המידה שלו כשהאור נפלט. אבל יש הבדלים מכריעים בין היסט דופלר להיסט קוסמולוגי. אפקט דופלר חל על גלים מכל סוג שנעים בתווך. ההיסט הקוסמולוגי נגרם מהתפשטות התווך עצמו. אפקט דופלר מקשר את ההיסט לאדום למהירות של המקור; בהיסטים קטנים z = v / c. ההיסט הקוסמולוגי, לעומת זאת, אינו קשור כלל למהירות האור. המגבלה של תורת היחסות הפרטית – ששום דבר אינו נע מהר יותר מהאור – אינה חלה על היקום בקנה המידה הכולל, שתורת היחסות הכללית שולטת בו. לכן יכולים להיות ביקום אזורים רחוקים שמתרחקים זה מזה מהר יותר מהאור!

עד אמצע שנות ה-90 הספיקו שני מספרים כדי לתאר את כל המודלים האפשריים של ההתפשטות. הראשון הוא קצב ההתפשטות הנוכחי, שניתן על ידי קבוע האבל. השני הוא הצפיפות הממוצעת של החומר ביקום הקרוב. ביקום מתפשט, קצב ההתפשטות מאט עם הזמן, כי כל גלקסיה מושכת את כל הגלקסיות האחרות. עוצמת ההאטה תלויה בצפיפות הממוצעת של החומר, שרובו חומר אפל. ההאטה קשורה גם לעקמומיות המרחב, שקובעת את גורל היקום. אחת התוצאות היסודיות של תורת היחסות הכללית היא שהמבנה, או העקמומיות, של המרחב קשור לכמות החומר ביקום. התמונה הפשוטה הזאת נזקקה לתיקון כשהתגלתה ההאצה של היקום, ואיתה הצורך ברכיב שנקרא אנרגיה אפלה, שפועל נגד הכבידה ומגביר את קצב ההתפשטות. בהמשך הסעיף נתאר רק את ההתנהגות של יקומים שמכילים חומר בלבד.

קצב ההתפשטות היום הוא קבוע האבל, H0. כשהיקום היה צפוף וקטן יותר, קצב ההתפשטות שלו היה גבוה יותר. אילו היה היקום ריק, לא הייתה כבידה שתאט את ההתפשטות, והיקום היה מתפשט בקצב קבוע. ביקום כמעט ריק (כלומר דל צפיפות), ההאטה קטנה, ו-R גדל כמעט באופן קווי עם הזמן. לפי תורת היחסות הכללית, ליקום דל צפיפות יש עקמומיות שלילית; הוא נקרא יקום פתוח, והוא מתפשט לנצח. בצפיפות מסוימת, שנקראת הצפיפות הקריטית, היקום ממשיך להתפשט בקצב שהולך ומאט, והוא היה נעצר רק אחרי זמן אינסופי. במקרה המיוחד הזה העקמומיות של המרחב היא אפס, והיקום נקרא יקום שטוח. יקום שהצפיפות הממוצעת שלו גבוהה מהצפיפות הקריטית הוא בעל עקמומיות חיובית, והוא נקרא יקום סגור. המשיכה ההדדית של החומר ביקום כזה מספיקה בסופו של דבר כדי להתגבר על התפשטות האבל. אחרי ש-R מגיע לערך מרבי, היקום יקרוס. כשהמרחב יתחיל להתכווץ, כל הגלקסיות יתחילו לנוע זו לעבר זו ויראו היסט לכחול.

שלוש אפשרויות להתפתחות היקום – פתוח, סגור או שטוח. גורל היקום תלוי בצפיפות הממוצעת שלו.

הצפיפות הקריטית מבדילה בין יקומים שיתפשטו לנצח לבין יקומים שיקרסו בסופו של דבר. לכן האסטרונומים מאפיינים את מודל המפץ הגדול בעזרת פרמטר הצפיפות (Ω0), שהוא היחס בין הצפיפות הנצפית לצפיפות הקריטית. פרמטר הצפיפות הוא מספר חסר ממדים. אם Ω0 < 1, היקום פתוח ויתפשט לנצח. אם Ω0 > 1, היקום סגור ויקרוס. זכרו שיש ערכים רבים של הצפיפות הממוצעת שמתאימים ליקום פתוח, וכמו כן ערכים רבים שמתאימים ליקום סגור. אבל המקרה המיוחד של יקום שטוח מתקיים רק אם הצפיפות הממוצעת שווה בדיוק לצפיפות הקריטית, Ω0 = 1.

חשבו על אנלוגיה של רקטה שמשוגרת מפני כדור הארץ. מהירות המילוט מכדור הארץ היא כ-11 ק"מ בשנייה. רקטה שמשוגרת במהירות התחלתית נמוכה מ-11 ק"מ בשנייה תאט בזמן שהיא עולה; המשיכה של כדור הארץ תתגבר בסופו של דבר על המהירות כלפי מעלה ותחזיר את הרקטה אל פני הפלנטה. לעומת זאת, רקטה שמהירותה ההתחלתית גבוהה מ-11 ק"מ בשנייה תימלט מכדור הארץ לתמיד. כמובן, הרקטה תמשיך להאט, כי הכבידה של הפלנטה מגיעה למרחקים גדולים, אבל היא לעולם לא תשנה כיוון ותיפול בחזרה. ביקום שלנו, קבוע האבל מקביל למהירות השיגור של הרקטה, והצפיפות הממוצעת מקבילה למסת הפלנטה. לכל מהירות שיגור אפשרית יש מסה של פלנטה שבה המהירות הזאת שווה בדיוק למהירות המילוט. ולהפך, לכל פלנטה יש מהירות אחת שמאפשרת לרקטה להשתחרר בדיוק מאחיזת הכבידה. לפלנטות גדולות יותר יש מהירות מילוט גבוהה יותר. באנלוגיה, לכל ערך אפשרי של קבוע האבל יש צפיפות ממוצעת שמספיקה בדיוק כדי לעצור את ההתפשטות ולסגור את היקום. ככל שקבוע האבל גדול יותר, דרושה צפיפות ממוצעת גדולה יותר כדי לסגור את היקום.

כך קשור פרמטר הצפיפות לעקמומיות המרחב ולעתיד היקום (ביקום שמכיל חומר בלבד):

• יקום שטוח: עקמומיות אפס, Ω0 = 1; גורלו – להתפשט לנצח בקצב שהולך ושואף לאפס.

• יקום סגור: עקמומיות חיובית, Ω0 > 1; גורלו – להגיע לגודל מרבי ולקרוס.

• יקום פתוח: עקמומיות שלילית, Ω0 < 1; גורלו – התפשטות אינסופית שהולכת ומאטה.

• יקום ריק: עקמומיות שלילית, Ω0 = 0; גורלו – התפשטות אינסופית בקצב קבוע.

הערכה של גיל היקום מתקבלת כשמחשבים את ההתפשטות לאחור, עד הרגע שבו כל הגלקסיות היו זו על גבי זו (R = 0). כשהיקום נוצר, גודל המרחב היה אפס. התפשטות בקצב קבוע נותנת הערכת גיל של 1 / H0. אם H0 = 71 ק"מ בשנייה למגה-פרסק, הגיל הזה הוא כ-13.8 מיליארד שנים. בכל התפשטות יש האטה, ולכן ההערכה 1 / H0 נכונה רק במקרה המלאכותי של יקום ריק. כלומר, במודל המפץ הגדול בלי אנרגיה אפלה, 13.8 מיליארד שנים (עם הערך הזה של קבוע האבל) הם גבול עליון לגיל היקום. מתמטית מתברר שגילו של יקום שטוח שמכיל חומר בלבד הוא ⅔ (1 / H0), כלומר כ-9 מיליארד שנים. לכן, בלי אנרגיה אפלה, מודל המפץ הגדול חוזה שגיל היקום יהיה בין 9 ל-13.8 מיליארד שנים אם הגאומטריה פתוחה, ופחות מ-9 מיליארד שנים אם היא סגורה. האנרגיה האפלה משנה את החישוב: היא אינה מאטה את ההתפשטות אלא מאיצה אותה, ובמיליארדי השנים האחרונות היא הגורם השולט, ולכן הגיל המחושב גדל. לפי מודל שכולל אנרגיה אפלה, ולפי קבוע האבל שנגזר מקרינת הרקע הקוסמית (כ-67.7, ולכן 1 / H0 הוא כ-14.4 מיליארד שנים), גיל היקום הוא 13.8 מיליארד שנים.

→ הסעיף הקודם: 17.5 העיקרון הקוסמולוגי  |  הסעיף הבא: 17.7 יצירת היסודות הקוסמית ←

« הקודם
הבא »
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.6 אומדן
  • 1.7 ממדים
  • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
  • 1.12 סימון מדעי
  • 1.19 בדיקת השערות
  • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.21 תיאוריות מדעיות
  • 1.22 מערכות ידע
  • 1.25 מחקר מדעי מודרני
  • 1.27 האסטרונומיה כמדע
  • 1.28 קנה מידה בחלל
  • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
  • 1.5 שגיאות מדידה
  • 1.8 מסה, אורך וזמן
  • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
  • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
  • 1.13 דרכים להצגת נתונים
  • 1.14 לוגיקה
  • 1.15 מתמטיקה
  • 1.16 גאומטריה
  • 1.17 אלגברה
  • 1.18 לוגריתמים
  • 1.23 תרבות המדע
  • 1.24 הדמיות ממוחשבות
  • 1.26 תחומי האסטרונומיה
  • 1.29 קנה מידה בזמן
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 הסיבה לעונות השנה
  • 2.6 סולם הבהירות
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי הירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 חלוקת הזמן
  • 2.14 לוחות שנה שמשיים וירחיים
  • 2.15 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.20 האסטרונומיה היוונית
  • 2.21 אריסטו והקוסמולוגיה הגאוצנטרית
  • 2.12 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.13 חודש סינודי וחודש כוכבי
  • 2.16 סטונהנג'
  • 2.17 מצפים עתיקים
  • 2.18 ספירה ומדידה
  • 2.19 אסטרולוגיה
  • 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית
  • 2.23 התקופה האפלה
  • 2.24 האסטרונומיה הערבית
  • 2.25 האסטרונומיה ההודית
  • 2.26 האסטרונומיה הסינית
  • 2.27 האסטרונומיה של המאיה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהה
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי העולמות
  • 3.14 הולדת המדע המודרני
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה המידה של מערכת השמש
  • 3.17 רעיון המסע בחלל
  • 3.19 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.20 הנחיתות על הירח
  • 3.21 תחנת החלל הבינלאומית
  • 3.22 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.23 טיסות חלל מסחריות
  • 3.24 עתיד חקר החלל
  • 3.18 מסלולים
  • 3.25 החיים בחלל
  • 3.26 הירח, מאדים והלאה
  • 3.27 חברות אנושיות בחלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 הפיזיקה היוונית הקדומה
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי הצבירה של החומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.17 קרינת חום
  • 4.18 חוק וין
  • 4.19 קרינה מפלנטות ומכוכבים
  • 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים
  • 4.16 העברת חום
  • 4.21 תהליכים אקראיים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
  • 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ
  • 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר
  • 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ
  • 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח
  • 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח
  • 5.24 כוחות גאות
  • 5.25 השפעות של כוחות גאות
  • 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה
  • 5.27 פני הירח
  • 5.28 קרח על הירח
  • 5.29 מוצא הירח
  • 5.30 בני אדם על הירח
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 אי-ודאות במדידה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקי הגז
  • 7.3 עננים בענקי הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקי הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקי הגז
  • 7.6 היש חיים בענקי הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקי הגז
  • 7.11 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.12 גבול רוש
  • 7.15 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.17 משימת וויאג'ר
  • 7.18 פלנטת צדק
  • 7.19 הירחים הגליליאניים
  • 7.24 תופעות געשיות באיו
  • 7.25 שבתאי
  • 7.26 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.27 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.29 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.30 אורנוס
  • 7.32 נפטון
  • 7.10 המבנה של מערכות הטבעות
  • 7.13 תהודה והרמוניות
  • 7.14 כוחות גאות במערכת השמש
  • 7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים
  • 7.20 גנימד, ירח של צדק
  • 7.21 אירופה, ירח של צדק
  • 7.22 קליסטו, ירח של צדק
  • 7.23 איו, ירח של צדק
  • 7.28 אנקלדוס, ירח של שבתאי
  • 7.31 מירנדה, ירח של אורנוס
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.4 מבנה גרעין השביט
  • 8.5 הכימיה של השביט
  • 8.6 ענן אורט וחגורת קויפר
  • 8.7 חגורת קויפר
  • 8.8 מסלולי השביטים
  • 8.9 מהלך חיי שביט
  • 8.10 הגופים הגדולים בחגורת קויפר
  • 8.11 מטאורים וממטרי מטאורים
  • 8.13 אסטרואידים
  • 8.15 צורת האסטרואידים
  • 8.20 אירוע טונגוסקה
  • 8.21 איומים מהחלל
  • 8.23 פגיעות בצדק
  • 8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
  • 8.3 תצפיות מוקדמות בשביטים
  • 8.12 הפרעות כבידתיות
  • 8.14 סקרים של אסטרואידים שחוצים את מסלול כדור הארץ
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית השמש
  • 9.9 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.10 התלכדות ויצירת הגופים במערכת השמש
  • 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.8 למה קרסה ערפילית השמש?
  • 9.12 שדות מגנטיים בפלנטות
  • 9.13 מוצאם של הירחים
  • 9.14 הגופים הקטנים והיווצרות מערכת השמש
  • 9.15 התפתחות הדרגתית וכמה קטסטרופות
  • 9.16 כאוס ודטרמיניזם
  • 9.17 פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • 9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.19 גילוי פלנטות בשיטת דופלר
  • 9.20 גילוי פלנטות בשיטת המעבר
  • 9.21 משימת קפלר
  • 9.22 גילוי ישיר של פלנטות
  • 9.23 תכונות הפלנטות החוץ-שמשיות
  • 9.24 מה מלמדים הסקרים של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.25 העתיד של חיפוש הפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה האלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.14 קווים ספקטרליים
  • 10.15 קווים ופסי פליטה
  • 10.16 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.17 חוקי קירכהוף
  • 10.18 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.19 הטלסקופ
  • 10.20 הטלסקופ האופטי
  • 10.21 גלאים אופטיים
  • 10.22 אופטיקה אדפטיבית
  • 10.11 ספקטרום תרמי
  • 10.12 תורת הקוונטים
  • 10.13 עקרון אי-הוודאות
  • 10.23 עיבוד תמונה
  • 10.24 מידע דיגיטלי
  • 10.25 טלסקופי רדיו
  • 10.26 טלסקופים בחלל
  • 10.27 טלסקופ החלל האבל
  • 10.28 אינטרפרומטריה
  • 10.29 שטח איסוף וכושר הפרדה
  • 10.30 מצפים בחזית המחקר
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.18 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.19 כתמי השמש
  • 11.14 התנגשויות ואטימות
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 שטף ובהירות נראית
  • 12.6 בהירות מוחלטת
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 פרלקסה של כוכבים
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטרלי
  • 12.11 טמפרטורה וסוג ספקטרלי
  • 12.13 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.14 נגיהות של כוכבים
  • 12.15 הגודל של כוכבים
  • 12.16 חוק סטפן-בולצמן
  • 12.17 מסת כוכבים
  • 12.12 הרכב הכוכבים
  • 12.18 שיווי משקל הידרוסטטי
  • 12.19 מיון כוכבים
  • 12.20 דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
  • 12.21 מדגם לפי נפח ומדגם לפי בהירות
  • 12.22 כוכבים בגדלים שונים
  • 12.23 להבין את הסדרה הראשית
  • 12.24 מבנה הכוכבים
  • 12.25 התפתחות כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת הלידה והמוות של כוכבים
  • 13.3 שכיחות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 כוכבים מפותחים
  • 13.18 ענקים אדומים
  • 13.19 כוכבים בענף האופקי ובענף הענקים האסימפטוטי
  • 13.20 כוכבים משתנים
  • 13.16 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.21 כוכבים מגנטיים
  • 13.22 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.24 ננסים לבנים
  • 13.25 סופרנובה
  • 13.26 לצפות במותו של כוכב
  • 13.28 כוכבי נייטרונים ופולסרים
  • 13.29 תורת היחסות הפרטית
  • 13.30 תורת היחסות הכללית
  • 13.31 חורים שחורים
  • 13.32 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.23 ערפיליות פלנטריות
  • 13.17 יצירת היסודות הכבדים
  • 13.27 סופרנובה 1987A
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 בני לוויה של כוכבים
  • 14.3 מערכות של כוכבים כפולים
  • 14.4 כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.5 העברת מסה בכוכבים כפולים
  • 14.6 כוכבים כפולים ומסות של כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות כפולות אקזוטיות
  • 14.10 איך נוצרים כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.11 הסביבה של הכוכבים
  • 14.12 התווך הבין-כוכבי
  • 14.13 השפעת החומר הבין-כוכבי על אור הכוכבים
  • 14.9 התפרצויות קרינת גמא
  • 14.14 המבנה של התווך הבין-כוכבי
  • 14.15 הכחדה והאדמה בגלל אבק
  • 14.16 קבוצות של כוכבים
  • 14.17 צבירים פתוחים
  • 14.18 צבירים כדוריים
  • 14.19 מרחקים לקבוצות של כוכבים
  • 14.20 הגיל של קבוצות כוכבים
  • 14.21 המבנה של שביל החלב
  • 14.22 ויליאם הרשל
  • 14.23 איזוטרופיה ואנאיזוטרופיה
  • 14.24 מיפוי שביל החלב
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דיסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים ספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.9 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.10 היווצרות גלקסיית שביל החלב
  • 15.11 גלקסיות
  • 15.12 הוויכוח בין שאפלי לקרטיס
  • 15.15 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
  • 15.8 החור השחור במרכז הגלקסיה
  • 15.13 אדווין האבל
  • 15.14 מרחקים לגלקסיות
  • 15.16 סיווג גלקסיות
  • 15.17 גלקסיות ספירליות
  • 15.18 גלקסיות אליפטיות
  • 15.19 גלקסיות עדשתיות
  • 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות
  • 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות
  • 15.22 הקבוצה המקומית
  • 15.23 זמן מעבר האור
  • 15.24 גודל ונגיהות של גלקסיות
  • 15.25 יחס מסה–אור
  • 15.26 חומר אפל בגלקסיות
  • 15.27 הכבידה של גופים רבים
  • 15.28 התפתחות גלקסיות
  • 15.29 יחסי גומלין בין גלקסיות
  • 15.30 היווצרות גלקסיות
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 היסט לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט לאדום קוסמולוגי
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 הקשר בין היסט לאדום למרחק
  • 16.6 מדדי מרחק לגלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 המבנה של היקום בקנה מידה גדול
  • 16.13 חומר אפל בקנה המידה הגדול ביותר
  • 16.14 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.16 גלקסיות פעילות
  • 16.18 גילוי הקוואזרים
  • 16.19 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.23 קוואזרים ככלי לחקר היקום
  • 16.22 מקור האנרגיה של הקוואזרים
  • 16.24 ההיסטוריה של יצירת הכוכבים ביקום
  • 16.10 התקבצות של גלקסיות
  • 16.11 צבירי גלקסיות
  • 16.12 סקירה של המבנה בקנה מידה גדול
  • 16.17 גלקסיות רדיו
  • 16.20 סוגים של עדשות כבידה
  • 16.21 התכונות של קוואזרים
  • 16.25 ההיסטוריה של התפשטות היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קדומות
  • 17.3 תורת היחסות והקוסמולוגיה
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העיקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת היסודות הקוסמית
  • 17.8 קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות המרחב
  • 17.11 אבולוציה קוסמית
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
  • 17.13 הצפיפות הקוסמית הממוצעת
  • 17.14 הצפיפות הקריטית
  • 17.15 חומר אפל ואנרגיה אפלה
  • 17.16 גיל היקום
  • 17.17 קוסמולוגיה מדויקת
  • 17.18 עתידו של תוכן היקום
  • 17.19 גורל היקום
  • 17.20 חלופות למודל המפץ הגדול
  • 17.21 מרחב-זמן
  • 17.22 חלקיקים וקרינה
  • 17.23 היקום המוקדם מאוד
  • 17.24 מסה ואנרגיה ביקום המוקדם
  • 17.25 חומר ואנטי-חומר
  • 17.26 כוחות הטבע
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.31 גבולות הידע
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר ויורי
  • 18.7 העולם שלפני ה-RNA
  • 18.8 עולם ה-RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.14 פסיכרופילים
  • 18.21 חשיבות המים לחיים
  • 18.24 DNA ותורשה
  • 18.28 ברירה טבעית
  • 18.32 השערת גאיה
  • 18.33 החיים והסביבה הקוסמית
  • 18.13 תרמופילים
  • 18.15 קסרופילים
  • 18.16 הלופילים
  • 18.17 ברופילים
  • 18.18 אצידופילים
  • 18.19 אלקליפילים
  • 18.20 יצורים עמידים לקרינה
  • 18.22 מערכות הידרותרמיות
  • 18.23 צורן לעומת פחמן
  • 18.25 החיים כמידע דיגיטלי
  • 18.26 ביולוגיה סינתטית
  • 18.27 חיים במחשב
  • 18.29 עץ החיים
  • 18.30 אבולוציה ותבונה
  • 18.31 תרבות וטכנולוגיה
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרוביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.11 האם אנחנו לבד?
  • 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.21 איפה הם?
  • 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר
  • 19.7 לוול והתעלות במאדים
  • 19.8 המשמעות של חיים במאדים
  • 19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש
  • 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)
  • 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.14 משוואת דרייק
  • 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.17 זיהוי של מסר
  • 19.19 השאלה של פרמי
  • 19.20 העיקרון האנתרופי
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד