דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
6.26 שכיחות המכתשים
ראשי » פרק ו' - פלנטות ארציות » 6.26 שכיחות המכתשים

6.26 שכיחות המכתשים

השוואת גודל של ארבע הפלנטות הארציות (הסלעיות) – מרקורי, נוגה, כדור הארץ ומאדים – ושל פלנטת הננס הסלעית קרס.
באדיבות NASA

ככל שפני שטח קיימים במערכת השמש זמן רב יותר, כך פגעה בהם פסולת בין-פלנטרית לעיתים קרובות יותר. כשמסתכלים על עולמות שונים, או על חלקים שונים של אותו עולם, אפשר ללמוד אם פני השטח עתיקים או צעירים, ומכאן אם העולם מת מבחינה גיאולוגית (פני שטח עתיקים) או פעיל מבחינה גיאולוגית (פני שטח צעירים). ספירת מכתשי הפגיעה מראה, למשל, שלכדור הארץ יש פני השטח הצעירים ביותר והפעילות הגדולה ביותר, אחריו נוגה, מאדים באמצע, ולמרקורי ולירח שלנו יש פני שטח עתיקים ורדומים. זכרו שאיננו מדברים על גיל הפלנטה עצמה, אלא על הגיל האופייני של התצורות הנראות על פניה. כל הפלנטות נוצרו לפני 4.6 מיליארד שנים.

מקור המכתשים הוא פסולת במערכת השמש. חלק מהחומר הזה נשאר מתהליך ההיווצרות, שבו ענן גדול של גז ואבק קרס לדיסקה, וגופים סלעיים גדלו בהצטברות (אקרציה) לגדלים שונים מאוד. קצב הפגיעות, או קצב היווצרות המכתשים, היה במאה מיליון השנים הראשונות אחרי ההיווצרות גבוה פי מאות מהיום. התפלגות הגדלים של הפסולת מצייתת לחוק חזקה: ככל שהגופים קטנים יותר, כך הם רבים יותר, ביחס קבוע. למשל, אם יש גוף אחד בקוטר קילומטר, יש עשרה גופים בקוטר 100 מטרים, מאה גופים בקוטר 10 מטרים, אלף גופים בקוטר מטר אחד, וכן הלאה. אלה רק גדלים ומספרים להמחשה; במציאות ההתפלגות רציפה, ויש גופים מכל הגדלים. היום, כשרוב החומר שנשאר מההיווצרות כבר "נאסף", הפסולת דלילה, המרחב בין הפלנטות והירחים ריק ברובו, וקצב היווצרות המכתשים נמוך. המקור הגדול ביותר של מכתשים הוא פגיעות של אסטרואידים שנודדים או סוטים מחגורת האסטרואידים. השפעת הכבידה של צדק משנה בהדרגה את מסלוליהם של חלק מהם, ושולחת אותם אל מערכת השמש הפנימית. המקור השני בגודלו של מכתשים הוא פגיעות של שביטים. בהתחשב במהירויות הגבוהות שלהם ובהרס שהם עלולים לזרוע, אפשר להודות על כך שפגיעות גדולות הן נדירות!

ספירת מכתשים מחזירה אותנו לרעיון של אי-ודאות במדידה. אנחנו מאמינים שהיווצרות המכתשים נגרמת מתהליך אקראי ביסודו: פגיעות של פסולת בין-פלנטרית. היווצרות המכתשים אקראית בזמן – אי אפשר לחזות מתי תתרחש פגיעה. היא גם אקראית במרחב – פיזור המכתשים על פני פלנטה אינו יוצר שום דוגמה. בניסוי של ספירה, השגיאה תלויה בשורש הריבועי של מספר האירועים. כדי לקבל מושג איך פועלת הסטטיסטיקה של ספירה, ערבבו היטב חפיסת קלפים וחלקו שלושה עשר קלפים. נניח שקלף תמונה הוא סוג אחד של "אירוע", וקלף מספר (כולל אסים) הוא סוג אחר של "אירוע". אתם יודעים שבממוצע אמורים להיות בשלושה עשר הקלפים שלושה קלפי תמונה ועשרה קלפי מספר. אבל מה המספרים בפועל ביד שחילקתם? ערבבו שוב את החפיסה וחלקו שלושה עשר קלפים כמה פעמים, ובכל פעם רשמו כמה קלפי תמונה וכמה קלפי מספר קיבלתם. ההתפלגות של מספרי קלפי התמונה וקלפי המספר היא המחשה של הסטטיסטיקה של ספירה אקראית.

→ הסעיף הקודם: 6.25 פלנטולוגיה השוואתית  |  הסעיף הבא: 6.27 ספירת מכתשים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 6.35 חשיבותו של החמצן
  • 6.34 ההרכב ה"רגיל" של אטמוספירה
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד