באדיבות NASA
יש לנו דגימות מגופים מעטים בלבד במערכת השמש. יש לנו דגימות מהירח שהחזירו משימות אפולו ולונה, מטאוריטים רבים מאסטרואידים, והסלעים שמתחת לרגלינו. יש לנו גם כמה מאות מטאוריטים ממאדים, אבל איננו יודעים מאיזה מקום בפלנטה הם הגיעו. את שאר הפלנטות והירחים במערכת השמש חקרנו רק מרחוק. בלי דגימות שאפשר לתארך בעזרת רדיואקטיביות, הדרך היחידה לתארך את פני השטח שלהם היא לבחון את התיעוד שהשאירו מכתשי הפגיעה לאורך תולדות מערכת השמש.
באדיבות NASA/JPL
דמיינו גופים בין-פלנטריים, כמו שביטים ואסטרואידים, שנודדים במערכת השמש ומדי פעם מתנגשים בגופים אחרים – בפלנטות ובירחים. ככל שפני שטח חשופים זמן רב יותר, כך יהיו יותר פגיעות, ויותר מכתשים יופיעו עליהם. אפשר לחשוב על מכתשים כמו על טיפות גשם שפוגעות במדרכה: לפי השטח הרטוב אפשר לדעת כמה זמן כבר יורד גשם. ככל שפני השטח עתיקים יותר (ככל שהגשם יורד זמן רב יותר), כך יצטופפו עליהם יותר מכתשים (כתמים רטובים) בכל יחידת שטח. בסופו של דבר פני השטח יגיעו לרוויה: כל מכתש חדש מוחק מכתש קיים, והתפלגות המכתשים כבר לא משתנה. במשל המדרכה, בסופו של דבר כל המדרכה רטובה, וטיפה נוספת לא משנה דבר.
אפשר לצפות שיהיו יותר מכתשים קטנים מגדולים, כי אוכלוסיית המכתשים משקפת את אוכלוסיית האסטרואידים והשביטים שפוגעים בפני השטח. ככל שפני השטח מזדקנים, מספר המכתשים בכל גודל גדל באותו יחס. כמה תהליכים גיאולוגיים הורסים דווקא מכתשים בגדלים מסוימים. למשל, הצפת לבה בירח הרסה כנראה את רוב המכתשים הקטנים באזור, אבל אגני פגיעה גדולים שרדו. במאדים, אבק שהרוח נושאת ממלא מכתשים קטנים מאוד. נוגה היא דוגמה נוספת: האטמוספירה העבה שלה שורפת את הגופים הקטנים, שהיו יוצרים מכתשים קטנים. כל התהליכים האלה משפיעים על התפלגות המכתשים על פני פלנטה.
סטטיסטיקה של מכתשים מגלה רק את הגיל היחסי של פני שטח – אם אזור אחד עתיק או צעיר מאזור אחר. כשהמדענים הצליחו לקבוע את גילם של סלעי הירח בתיארוך רדיואקטיבי, הם יכלו לכייל את הגילים של אותם אזורים שנקבעו בשיטת ספירת המכתשים. את תיעוד המכתשים של הירח אפשר להתאים לפלנטות אחרות. למשל, פלנטה קרובה יותר לחגורת האסטרואידים חוותה כנראה יותר פגיעות. הבעיה מסתבכת עוד יותר משום שקצב היווצרות המכתשים היה גבוה הרבה יותר בראשית תולדות מערכת השמש. בהתחשב בגורמים האלה, השיטה הזו נתנה לוחות זמנים מוחלטים לתולדות הגיאולוגיות של פלנטות אחרות, ובהן מאדים.
→ הסעיף הקודם: 6.26 שכיחות המכתשים | הסעיף הבא: 6.28 הסטטיסטיקה של ספירה ←